רסיסי הלב

פרק 16 לב - האמת

"העיניים מאמינות לעצמן, האוזניים מאמינות לאחרים"

היא נסיכה אפלה. אני לא יודע אם אני מתרגש או מאוכזב... חלמתי על השפתיים האלה כל כך הרבה זמן. רציתי לנשק אותן מהרגע שהיא שלחה לי תמונה שלהן. דמיינתי אותן בכל פעם ש... אתם יודעים. ועכשיו, סוף סוף, יש לי את הטעם האמיתי שלהן. הריח המתוק של וניל עם נגיעות של לילך עדיין עוטף אותי, והטעם של השפתיים שלה... כמו פטל מתוק, בדיוק כמוה.

יצאתי מהבית שלה לפני חמש דקות וכבר אני מתגעגע לנשק אותה. לא חשבתי שאפתח ככה מולה, אבל לא ממש סיפרתי לה הכל,לא לגבי תאונה וגם לא לגבי הסיבה שהגעתי לזה אני רוצה להיפתח מולה יותר אבל אני חושב שיהיה לנו זמן לזה פשוט לא כרגע.

כשהיא רעדה ובכתה איתי, הרגשתי שלם, כאילו מצאתי את הבית שלי. אתם אולי חושבים שאני משוגע, אבל כשאני איתה זה מרגיש אחרת. היא גורמת לי לרצות להיות אדם טוב יותר, לא לנצל, לא לנקום. אבל אני לא מסוגל לנוח עד שאני אתמודד עם הרגשות האלה שיש לי כלפי כריסי. נכון, זה הכל שנאה וטינה, אבל אני צריך לשחרר את זה. כרגע הנשמה שלי, המוח שלי, והלב שלי – כולם עדיין פצועים.

השאלה שמטרידה אותי בלי הפסקה היא אם אני עושה את הדבר הנכון? האם בסוף אני אפגע? אולי אני זז מהר מדי? אולי לא הייתי צריך לנשק אותה? אני לא יודע מה לחשוב, אבל ברור לי שכל החלטה שאני עושה בחיים היא שלי, ולבסוף, הכל יסתדר כמו שצריך. יום ההולדת של ברלין מתקרב, ואני רוצה לעשות משהו מיוחד בשבילה. לא יודע למה... למה הראש שלי לא מפסיק לחשוב עליה? על הנשיקה שלנו?

אני מגיע הביתה, עייף מכל היום, ומתכוון להתקלח כי אני חייב פורקן. הנשיקה שלה גרמה לי לעמוד – וזה כבר כואב לי ממש. אני נכנס למקלחת, פותח את המים ומוריד מעצמי את כל המשקל שהכביד עליי. בזמן שאני מתקלח, אני מגיע לפורקן ומשחרר את הזרע שלי על הקיר במקלחת. אחרי זה אני יוצא, לובש בוקסר ופיג'מה, ומתיישב מול המחשב כדי לעבור על הפרויקט שלנו. בדיוק אז אני מקבל הודעה מברלין, או יותר נכון מהנסיכה האפלה.

נסיכה אפלה מחוברת

נסיכה אפלה: "אני מצטערת לכתוב את זה, זה כואב לי וקשה לי, אבל אין לי ברירה. אנחנו נצטרך להפסיק לדבר. תודה על השנה האחרונה, זה היה משמעותי בשבילי. אני יודעת שאתה מופתע, אבל עובר עליי דברים בזמן האחרון, ומעדיפה לנתק את הקשר בצורה יפה מאשר פשוט להעלם לך. אני לא כזאת."

אני יושב מול המחשב, קורא את ההודעה שלה שוב ושוב. מצד אחד אני מרגיש גאווה שהיא עמדה במילה שלה, אפילו שהיא אמרה לי שהיא לא רוצה לנתק את הקשר, במיוחד איתי. היא באמת אחרת. ועכשיו, עוד יותר קשה לי לחשוב איך אני אוכל להמשיך להיות איתה בקשר מזויף אחרי שטעמתי את השפתיים הרכות והנפוחות שלה.