רסיסי הלב

פרק 10 חלק א - התשובה

"הפתעות מגיעות לעיתים קרובות בדיוק כשהכי פחות מצפים להן."

אני ממשיכה לעמוד באמצע המטבח עם כוס מים נוספת שלקחתי אחרי שלב הלך, הלב שלי דופק כל כך מהר שאני לא יודעת ולא מבינה מה קרה פה עכשיו. אני נבוכה, מרגישה כל כך סתומה. נישקתי אותה אפילו בטעות, גאדד, ועוד רציתי ממנו עוד... מה עובר עלי? אני חייבת לנער את עצמי, מה זה.

"ברלין, זה פשוט לא קורה," אני לוחשת לעצמי, מנסה להתאושש. "תוציאי את זה מהראש שלך. אתם בכלל לא מכירים. אז התנשקתם, ביג דיל."

המים בכוס רועדים מעט עם כל פעימה של הלב שלי, ואני מרגישה איך כל הגוף שלי מתוח ומבולבל. אני נושמת עמוק, מנסה להרגיע את עצמי, אבל הזיכרון של הנשיקה עדיין חקוק במוחי, והשפתיים שלי עדיין מרגישות את המגע שלו.

אחרי שיחת המוטיבציה העצמית שלי, אני שומעת דלת נפתחת ונסגרת. אני ממשיכה לעמוד ולהסתכל לכיוון שבו לב יצא מהמטבח. אחרי כמה דקות, אני מרגישה יד נוגעת בעדינות בכתף שלי. אני מסתובבת ורואה את אמא שלי. אני מנתקת את הראש שלי מהמחשבות האחרונות שלי ומחייכת אליה.

"ברלין, את בסדר?" אמא שואלת בדאגה, אני מתלבטת אם לספר לה מה קרה עכשיו או להמשיך להעמיד פנים ששום דבר לא קרה, ולא לתת לעצמי לפתח ציפיות סתם. הראש שלי מנהל שיחות עם עצמו בזמן שאמא מסתכלת עליי בצורה משונה. שיט, נראה שנתפסתי. 

"ברלין, תחזרי לעצמך, הכל בסדר," אני אומרת לעצמי בלב. אמא שלי היא כמו חברה הכי טובה שלי שאני יודעת שאני יכולה לספר לה הכל והיא תבין ולא תשפוט אותי אף פעם.

"אני לא בטוחה באמת, אני מבולבלת. אפשר לדבר?" אני אומרת, מרגישה שהמילים נתקעות בגרוני.

"ברור, בלר. את יכולה לספר לי מה מציק לך," אמא עונה ברוך, מושיטה יד לעברי.

"אז בואי נשב בסלון. אספר לך הכל," אני מציעה, מנסה לאסוף את האומץ הדרוש.

"בסדר גמור," היא אומרת, מלווה אותי לסלון. אנחנו מתיישבות על הספה, ואני מתחילה לספר לה כל מה שקרה מאז הבוקר עד שלב יצא מהבית שלנו. אמא שלי לא מפסיקה לצחוק, ואני עוד יותר נבוכה מכל הסיטואציה הזאת עם לב.

"רגע, את רוצה להגיד לי שהבחור שהציל אותך לפני כמה ימים הוא החבר הכי טוב של יניב?" היא שואלת, עיניה מתרחבות בתדהמה.

"כן, זה גם הבחור שדאג לי כשהייתי בבית החולים, והתקשר למייק בכל יום שהייתי שם. היום הוא ניסה לנשק אותי, ועצרתי את זה," אני אומרת, מרגישה את הפרפרים עדיין מתעופפים בבטן שלי. אני לא רוצה לספר לאמא שהתנשקנו, גם אם זו הייתה טעות, וגם אם המגע של שפתיו העסיסיות על שפתיי גרם לי להישרף ולרצות יותר. "אמא, אני לא יכולה, זה טרי מאוד. אני מפחדת. מה אני אעשה?"