אדום זה הכאב החדש

אהבה חד צדדית || פרק שתיים עשרה

מרקוס
השעה הייתה 13:50 והגעתי כבר לביתי. התיישבתי על הספה מביט באריאל בחיוך וליטפתי את פניה, לא הערתי אותה לבית ספר בגלל הכאבי רגליים שלה.
צלצול צילצל מהטלפון שלה ועל החיוג היה בני, אביה. "אריאל" הערתי אותה בעדינות ועינייה נפקחו באיטיות, פאק היא נראת כמו מלאך. "אבא שלך מתקשר" היא פערה את עינייה והביטה לשעון קיר השחור "פאק!" התגלגלה מהספה וחיפשה את הטלפון עם ידיה בלי להביט בשולחן. "היי אבא" אמרה ובלעה את רוקה "אני אצל נויה" זה שקר לבן זה בסדר. "אני בדרך" הרחיקה את הטלפון מאוזניה וכל מה ששמעתי זה היה מלמולים ומשהו לא מובן. הטלפון נותק. "אני מצטערת אנ-" עמדה וצרחה מכאבים "חכי אני אביא לך משחה תשבי בינתיים" רצתי במהירות להביא משחה נגד כאבים.

אריאל
מרקוס ירד למטה עם משחה אדומה. "פתחי רגליים" ציווה עליי, פתחתי את רגליי והוא הוריד לי את התחתונים ומרח את המשחה הקרה, אני לא יודעת ממה יש לי צמרמורת מהיד שלו או מהקור של המשחה. "באותו יום שטום התנפל עליי" שברתי את השתיקה שהשתוררה בנינו, לא שתיקה מביכה פשוט התאהבתי בשפתיו הרטובות לאחר שליקד אותן שהביט בכוס שלי. "איך ידעת מתי לבוא?" שאלתי "הייתי אצל המנהל והוא ראה במצלמות שטום התנפל עלייך" נשם כאילו קיבל עצבים "שראיתי את הרגליים שלך ידעתי שזו את על הרצפה" סיים את דבריו והבטתי בו במבט שואל "זיהית אותי בגלל הרגליים?" שאלה "כן. הן רעדו כל פעם שראיתי אותי" לחיי עלו בלהבות.

הגעתי לבית שלי וראיתי את אבי עם פרצוף כועס ועיניו מודאגות "איך היה אצל נויה?" שאל בטון מבלבל, הוא ידע ששיקרתי או שלא. "היה כיף" עניתי "למה לא אמרת לי שהלכת אליה?" שאל "אני מצטערת" אמרתי אבל ראשי היה עסוק באצבעות של מרקוס בין רגליי, פאק. "תעלי לחדר את מרותקת ליומים" אבי אמר וקולו היה כאילו עשה לי דווקא, כיווצתי את גבותיי ועיוותי את פרצופי "אל תעשי לי פרצוף כזה ותעלי לחדר שלך" צעק ואני גילגלתי את עיניי ועליתי לחדרי.
צלצול מהטלפון שלי נשמע ועל החייגן כתוב טום. "מה הוא קשור" מלמלתי לעצמי בשאלה ועניתי.
אריאל: מה אתה רוצה?
טום: לדבר איתך
אריאל: מעניין לי את-
טום: זה דחוף
אריאל: אני מחכה לך בבית שלי תבוא יש לך את כתובת משנה שעברה
*ניתוק*.

אני וטום התיישבנו על הספסל מחוץ לביתי והבטנו אחד בשניה בזעם ושנאה שורפת "נו דבר כבר" פצתי את פי והוא שלף מודפסת שלי ושל מרקוס מתנשקים, מיד חטפתי את זה מידו והבטתי מסביב שאף אחד לא קלט את זה. "זה פוטושופ" תקפתי "לא נראלי" שלף לפחות עשרים תמונות כאלו שלי ושל מרקוס בחדר מלון מתנשקים. "איך?" שאלתי "הדלת הייתה פתוחה" השיב ופרצופו נהיה שטני מיום ליום, מרגע לרגע. "מה אתה רוצה?" החרדות התחילו בגופי אבל לא הראתי את זה "אותך, ללילה" השיב ברצינות וצחקתי לו בפרצוף "הבטן!" צחקתי והחזקתי את בטני מרוב צחוק "או" התחיל לומר "שאפזר את כל התמונות האלה בבית ספר" התקרב לאוזני "אחד גם ילך לאבא שלך" לחש לי באיום. קמתי מהספסל וסטרתי לו חזק שסימן אדום של כף ידי הייתה על לחיו. טום תפס את ידי והושיב אותי על הספסל קרוב אליו "אתה רוצה לגנוב אותי ממרקוס כמו שגנבת לאחיך את הבת זוג?" שאלתי בעקיצה ומבטו נהיה זועם כמו שלא היה אף פעם.
"תסתמי את הפה שלך זונה מטומטמת" משך בשיערי והרים את ראשי מעלה, הוא היה קרוב אליי עד שיכולתי להרגיש את האוויר החם שלו, ולשמוע את הנשימות בהמה שלו. "או אותך ללילה או אותך ללילה בכוח."השיב באזהרה ופערתי את עיניי. הוא...הולך לאנוס אותי?...
מרקוס שלח לי תמונה אבל לא פתחתי את הצאט, הייתי עסוקה בלחשוב מה לעשות. "בסדר אני אתן לך את גופי ללילה" אמרתי ופרצופו נהיה מבסוט "בתנאי" המשכתי את דבריי "שתביא לי את התמונות ברגע זה" הושטתי את ידי ולפי מבטו היה נראה שהוא חשב. טום הביא לי את התמונות ליד והכנסתי אותן לכיס "בחירה מעולה" טפחתי על כתפו.

⏳️~פרק שתיים עשרה~⏳️
הפרק טיפה קצר❤️