אדום זה הכאב החדש

טקס סיום || פרק שמונה עשרה

מרקוס
השעה הייתה שש לפנות בוקר ואני שתיתי קפה וידיי נשענות על אי המטבח. הבטתי באריאל יורדת במדרגות וכמעט נופלת במדרגה האחרונה עם הפיג'מה וואנזי של הכריש "תיזהרי נסיכה" צחקתי והיא לא דיברה ולא פצה את פיה אפילו לרגע רק פיהקה ולגמה מהבקבוק של הזירו. "בוקר טוב" קולה היה צרוד, קול של בוקר. הרמתי אותה לשבת על האי ונישקתי את שפתייה בליקוקים ועוצמתיות. "יש לך טעם של קולה" הבטתי בעינייה החומות והיפות שמהפנטות אותי מרגע לרגע. "תתרגל" משכה אותי לנשיקה נוספת והפעם נשיקה עמוקה, כל העולם השתתק וכל מה ששמעתי זה את הרוק שלנו מתערבב. "יש לנו זמן" הבטתי בשעון הקיר והרמתי אותה מהישבן העסיסי שלה, רגלייה עטפו את מותניי. פאק הילדה הזו.

נישקתי את גופה של אריאל שהייתה עירומה לחלוטין ורק מחכה שאחדור לתוכה. שפשפתי את הזין שלי ועם הקצה שלי שיחקתי בפתח שלה. "אתה משגע אותי" גנחה ונגעה בפטמות הורודות והיפות שלה. אריאל תפסה את הזין שלי וחדרה אותו לעצמה במהירות והנאה, ראשה נטה לאחור בהנאה וגניחות חזקות יצאו מפיה. הסתובבתי על הגב ונתתי לה לדהור עליי. "פאקק" דהרה עליי במהירות וגנחה בעוצמה שנהנתי ממנה. "תמיד ידעתי שאתה האביר שלי" קולה חרק והיה צרוד מרוב גניחות. "תניעי את האגן שלך" ציוותי עליה והיא לא זזה. אחרי כמה דקות היא התחילה להניע בקטנה ומיד סיבבתי אותה על הגב, הוצאתי אזיקי פרווה אדומים וקשרתי אותה למיטה שלא תזוז. "את סקסית שאת נותנת לי לזיין אותך חזק" הכנסתי את הזין שלי וזיינתי אותה במהירות עד שרגלייה רעדו "מרקוס..ת...תעצור" גנחה בחוזקה שהשכנים ממול צעקו לנו לסתום. "אני יודע שאת לא רוצה שאפסיק" מצצתי את הפטמות שלה ושיחררתי את האזיקים, והיא שיחקה בשיערי הרטוב מהזיעה. הכנסתי את כל כף ידי לתוך החור הקטן שלה והיא התקפלה מהנאה וכאב. הנעתי את כף ידי והיא הסיטה את שיערה מהפנים, אורזמה עוצמתית יצא מפיה ונישקתי את שפתייה.

אריאל
הגעתי לבית ספר אחרי הסקס המטורף שהיה לי אבל ברגע שראיתי תמונות של נויה על הכיסא ושלט שכתוב בו 'תמיד נתגעגע' הכאב בין רגליי עבר ללב ועיניי הורידו דמעות, הרמתי תמונה אחת שלה מחייכת אחרי שחגגה בת מצווה, ליטפתי את התמונה וחייכתי אליה בדמעות כאילו נויה ממש לידי. "אריאל" עיניי עברו לטום שעמד לצידי וניגבתי את הדמעות "מה טום?" שאלתי והבטתי בו מיואשת ללא כוחות לתת לו עקיצות. טום משך אותי לשפתיו ונישק אותי נשיקה אגרסיבית ושהפסיק הבטתי בו מביט במרקוס שמסתכל עלינו בזעם והכוס של הקפה לא בדיוק כוס, סטרתי לו ובעטתי לו בביצים והסתובבתי כדאי ללכת אבל חזרתי בחזרה לפניו של טום ואיגרפתי את פרצופו "זה מנויה" רכנתי אליו לאחר שנפל מהאיגרוף.

ישבתי בין המאה תלמידים שהיו באולם והבטתי במנהלת מסכמת את השנה הארורה הזו, מרקוס היה לצידה והודתה לו על העבודה וכולם מחאו כפיים. "נראה שהוא מסתכל עלייך" קולה של נויה נשמע מאחורי וקמתי בבהלה וכל המבטים עברו אליי "הכל בסדר שם?" שאלה מנהלת ואני הנהנתי והתיישבתי חזרה. "אני בדמיון שלך אריאל רק את יכולה לראות אותי" הבטתי בה מאחורי מבלי שאעשה משהו חשוד ומוזר. הרגשתי משוגעת שאני פאקינג מתחרפנת. "איך...אני.." גמגמתי מפחד ובהלה "אני המלאך השומר שלך" עינייה הפיצו לגופי חום ומרחב מוגן. "את תמיד הייתה המלאכית השומרת שלי" חייכתי אליה והיא השיבה לי חיוך של אמא. "חבל שלא הגעתי ליום ההולדת שלך" פרצופה נהיה עצוב ובואס כאילו זה אשמתה "המתנה הכי טובה שאי פעם נתת לי זה היכולת לראות אותך" שלחתי לה נשיקה מהירה והיא צחקה, כמה שהצחוק הזה היה לי חסר. "אריאל" מרקוס התיישב לידי והבטתי באולם הריק שהתרוקן מזמן ולא שמתי לב. "הכל בסדר?" שאל ואני חייכתי חיוך מאושר כלכך "הכל מעולה" ראיתי את הניצוץ של העיניים שלי בעיניו. "בואי הגיע זמן הפתעה שלך" תפסתי את ידו של מרקוס והתקדמני לעבר היציאה.

עיניי היו מכוסות בסרט אדום מעור משי "אתה חוטף אותי?" שאלתי בצחקוק "מהרגע הראשון שנפגשנו חטפתי אותך" הרגשתי את לחיי לוהטות "אני שלך ספרדי?" שאלתי למרות שידעתי את התשובה "תמיד היית שלי ותמיד תהיי, ההפתעה תוכיח לך את זה" הרגשתי את לחיי לוהטות.

מרקוס יצא מהרכב ועזר לי לצאת בעדינות. "מוכנה?" שאל והנהנתי, מרקוס פתח את הסרט האדום וכל מה שראיתי זה היה ים עם שקיעת חורף יפה. "איך ידעת שאני אוהבת ים-" הסתובבתי אליו וראיתי אותו כורע ברך ומאחוריו שלט 'marry me'. "מהרגע הראשון שראיתי אותך ידעתי שתהיי אישתי," לקח נשימה ואני רעדתי. "שאני בלעדייך אני משתגע אז אני צריך אותך לידי, איתי. כדאי שלא אשרוף את העולם משיגעון." משך באפו והוציא קופסא שחורה ופתח אותה ובפנים היה מונח טבעח כסף עם יהלום מבריק "תינשאי לי?" שאל וקולו רעד "כן פאקינג כן" נישקתי אותו בחוזקה והושטתי את ידי כדאי שיכניס את הטבעת, ידי רעדה.

💍~פרק שמונה עשרה~💍