אדום זה הכאב החדש

רק לא זה || פרק שלוש עשרה

אריאל
אני ונויה זללנו אוראו על המיטה שלה ושנינו מביטות לתקרה "טום רוצה אותי ללילה" פצתי את פי אבל המילים האלו היו אגרסיביות מידי. "מה?!" שאלה בצעקה ופערה את עינייה "כדי שהוא לא יפרסם תמונה שלי ושל מרקוס מתנשקים בבית מלון" נאנחתי ועצמתי את עיניי ביאוש "אני אהרוג אותו!" קמה מהמיטה והוציאה שוקר מתחת למיטה. "איפה התמונות?" שאלה והוצאתי אותן מהכיס שלי "אבל הן אצלך מה את נבהלת?" שאלה נויה "יש לו עוד אחת" המשכתי "הוא לא הביא לי את האחרונה" סיימתי את דבריי "תגידי למרקוס, שהוא יבוא איתך ואם קורה משהו תתני לו סימן" נויה הציעה רעיון לא רע בכלל. "הו שיט" מלמלתי לעצמי שנזכרתי בתמונה שמרקוס שלח לי ולא פתחתי אותה.
פתחתי את התמונה ולא אמנתי למראה עיניי "אומייגדד" צרחתי וקפצתי על המיטה "התעודת גיור שלו!" צעקתי מאושר וגם נויה.
אחרי כמה דקות של צרחות ואושר נויה נזכרה במשהו והלכה לרגע וחזרה עם מצית "למה מצית?" שאלתי אותה וראיתי אותה שמה את התמונות בפח הלבן שלה "נשרוף את התמונות" הודיעה ושפכה וודקה לתוך הפח וזרקה את המצית הדולקת. "בום" נויה חייכה והייתה נראת מאושרת. כנל לגביי.

ישבתי במקום הקדמי במכונית של נויה והבטנו בביתו של מרקוס. "שנכנס?" שאלתי והיא הביטה בי והסטתי את מבטי אליה והיא הנהנה.
יצאנו לביתו של מרקוס ודפקתי בדלת הלבנה והענקית. מרקוס פתח את הדלת והביט בנו במבט מודאג, כי המבט שלי ושל נויה מבועבע "מה קרה?" שאל והביט בעיניי "אנחנו צריכים לדבר" אמרתי והוא הכניס אותנו.

ישבנו על הספה ואני ונויה לא הפסקנו להחליף מבטים "אריאל מה עניין?" שאל מרקוס ופרצופו נהיה רציני. פחדתי לומר את מה שטום הציע לי בגלל שאני יודעת מה הוא יעשה. אין לו גבולות. "טום רוצה אותי ללילה תמורת שלא יפיץ תמונות שלנו מתנשקים" אמרתי במהירות ובנשימה אחת שהרגישה כאילו אזל לי האוויר. "אני אהרוג אותו" קולו היה נשמע עצבני ורותח. הוא קם ממקומו והשליך אגרטל לקיר, אני ונויה נבהלנו וקפצנו במקום מבהלה. "מרקוס תירגע" נויה השיבה אבל הוא לא הקשיב לה והשליך עוד אגרטלים ותמונות לרצפה ולקיר "אל תגידי להירגע בזמן שהבן זונה הזה חרמן על אישתי!" שאג ושנינו היינו המומות מהזעם העצום שלו. לא חשבתי שזה יגיע למצב כלכך גרוע. "מרקוס" לחשתי לו בקול רועד וקמתי אליו.
"מרקוס תירגע" אמרתי ברכות וליטפתי את פניו בעדינות ונשקתי את שפתיו. "תירגע ספרדי תירגע" מצחי ומצחו נפגשו זו בזו "אני רוצה שתבוא איתי וברגע שיקרה משהו אתן לך סימן" הודעתי והוא הנהן "אני לא מבטיח לא לרצוח אותו" השיב.

מרקוס
נסענו לביתו של טום ואריאל נכנסה לפני עשר דקות ועדיין לא נתנה סימן. הבית שלו כמו ארמון עם שלושה רכבים וחווה, כמו ארמון של מלכת אנגליה. "קדימה אריאל" מלמלתי לעצמי וטפחתי על ההגה.
הסימן היה שהיא תכבה את האור בחדר שלו.
אריאל שכחה את הטלפון שלה באוטו ונויה התקשרה כמה פעמים לא עניתי לה בעצמי אבל בסוף חזרתי אליה והיא לא ענתה. התמקדתי בחלון החדר של טום והאור עדיין דולק. כבר עבר עשרים דקות. לא הזזתי את עיניי מהחלון והאור נכבה, מיד רצתי לבית שלו והתפרצתי פנימה.

נכנסתי בשקט לחדר שלו וראיתי אותו על אריאל, סימנתי לאריאל להיות בשקט ושמתי אצבע על פי.
הבאתי כבר חבל מראש וחנקתי אותו מבלי לחשוב פעמיים "בן זונה!" צעק טום בקול צרוד וחנוק "מה חשבת? שבאמת תקבל אותי ללילה?" אריאל שאלה ודפקה לו אגרוף לפנים "תשברי לו ביצה בשמי" השבתי לה ושנינו צחקנו "אתה תשכב בשקט ואם תנסה לזוז אני ארצח אותך" לחשתי לאוזניו והפלתי אותו לרצפה ורכנתי אליו.
סיבבתי אותו ודפקתי לו את הראש על הרצפה כמה פעמים. הרמתי אותו מהשיער הבלונדיני שלו והרמתי לו את הראש. "אתה לא זז" ציוותי עליו "איפה יש מספריים?" שאלתי אותו והוא שתק "תענה!" נהמתי. "במגירה של השירותים" קולו חרק "אריאל תביאי את המספריים" ציוותי עליה והיא רצה במהירות להביא. אריאל חזרה עם מספריים "תגזרי לו את הפס הורוד בשיער", "זה הולך להיות טוב" ראיתי את התרגשות בעינייה "תשארי שם יבת זונה" נהם ותפסתי את שיערו יותר חזק. אריאל תפסה את הפס הורוד בשיערו וגזרה. "אתה לא זוכר מה קרה פה. ואם שואלים מה קרה לשיער תגיד שנמאס לך מהפס הורוד ברור?" ספק אמרתי ספק שאלתי "שאלתי שאלה!" שאגתי עליו והוא הנהן "מעולה" שחררתי אותו ויצאנו מהבית לעבר הרכב.
"תודה" אריאל נישקה אותי נשיקה סוערת ועמוקה. "נראלי שנלך" אמרה ונכנסה לתוך הרכב.

🔥~פרק שלוש עשרה~🔥