אדום זה הכאב החדש

אחת ששווה שניים || פרק שלישי

מרקוס
נכנסתי לכיתה וסידרתי את השולחן לשיעור הבא "בוקר טוב אריאל" שמעתי את צעדיה ואפילו לא הסתכלתי עליה "בוקר טוב מרקוס" אמרה בחיוך רחב "אריאל את זוכרת שמחר יש לנו שיעור פרטי?" שאלתי אותה והיא הנהנה. "בוקר טוב המורה" נויה אמרה בשמחה והתחילה לרקוד באמצע הכיתה "שבי נויה זה לא מועדון" אמרתי לה בציניות וצחקתי. הבטתי בנויה מביטה באריאל בפרצוף חושש אבל לא הבנתי מה הוא משדר "אמרנו שלא מזדיינים בפגישה ראשונה!" אריאל צעקה וגערה בנויה "אני יודעת!, אבל הוא היה חתיך כלכך." אמרה נויה ושילבה בין כפות ידייה והביטה לתקרה "לאן את מסתכלת נויה?" שאלתי "אתה מפריע!" צעקה והמשיכה להסתכל "במה?" התקדמתי לעברן "לחשוב עליו" השיבה ואני ואריאל צחקנו כמו שני משוגעים. התיישבתי על השולחן שממול השולחן שלהן "מרקוס אתה יודע שאריאל מאוהבת" נויה פלטה את הדבר הלא קשור הזה ועצבים התחוללו בגופי, עינייה של אריאל נפערו והיא נראת לחוצה יותר מידי. "אני מזהירה אותך" אריאל לחשה לה אבל יכולתי לשמוע "תמיד חשבתי שהיא לסבית" אמרה נויה "תודה נויה" נאנחה אריאל "היא מאוהבת ב-" לפני שסיימה לומר את המשפט אריאל סתמה לה את הפה "במי הלב שלך מאוהב?" שאלתי את אריאל והיא נהייתה סמוקה והשפילה את מבטה. לא הפסקתי להביט בה גם שהיא השפילה מבט. כל תזוזה שלה מעניינת אותי.
צלצול קטע את מחשבותי וחזרתי למקומי, כתבתי על הלוח תאריך וכותרת, וכמובן משימות שצריך לעשות.

אריאל
הבטתי בנויה במבט רצחני "כמה פעמים אני צריכה לסתום לך את הפה כדי שלא תפלטי כלום!" צעקתי עליה בלחש "אני אמרתי לך שלא קורה כלום!" אמרתי באותו טון ועצבים בכל הגוף "בסדר סליחה" לחשה לי ועינייה נהפכו לעיניי כלבלב "למה עיניי כלבלב?" שאלתי וכיווצתי את גבותיי "לא יודעת זה כיף" אמרה ועדיין לא שחררה את עיניי כלבלב, נאנחתי והבטתי ללוח אבל עיניי נדדו למשהו אחר, יותר נכון למישהו אחר. מרקוס התעסק במחשב ואני הבטתי בו ונשענתי על ידי.
צלצול גרם לי לקפוץ בבהלה ולחזור למציאות "אני צריכה לשאול את מרקוס משהו, אל תחכי לי" הודעתי לנויה תוך כדי שהכנסנו את כל המחברות לתיק "אני בדשא" אמרה נויה ואני הנהנתי.
התיישבתי על שולחן המורה ונידנדתי את רגליי קדימה ואחורה, הבטתי במרקוס מבלי לומר מילה והוא החזיר לי מבט עם חיוך עצוב "היי! לא חיוך עצוב!" אמרתי והרמתי את שפתיו לחיוך והבטתי בהם "למה היום אין שיעור פרטי?" שאלתי והשפלתי את מבטי רק לא להסתכל עליו כי כל מבט אני מתבלבלת והלב שלי רק נהיה עצוב "אני עסוק היום, אני וליה הולכים למסעדה" השיב ושיחקתי באצבעותיי, משכתי באפי והוא התרומם מהכיסא והתכופף לראות את מבטי "הכל טוב?" שאל והנהנתי במבט מושפל "אני בסדר" אמרתי לפתע שמחה והתהלכתי לעבר הדלת "אריאל" קולו הקודר גרם לי לעצוק בפתח הדלת ולהסתובב באיטיות "כן?" שאלתי בטון נמוך "קחי" שלף מהכיס שלו שוקולד היפופוטם וזרק אליי "תודה" השבתי בחיוך ורצתי לחבק אותו, הוא החזיר חיבוק "סליחה" קפצתי לאחור בבהלה ומבוכה. יצאתי מהכיתה לכיוון בדשא והתיישבתי ליד נויה
"על מה דיברתם?" שאלה נויה ושיחקה בשיערי "על השיעור הפרטי" בכל שקר יש טיפה של אמת
"אה" אמרה באדישות ונשכבה על הדשא. החלטתי שאני אספר לה את האמת על הרגשות שלי, היא היחידה שלא תשפוט אותי או תספר את הרגשות שלי. "נויה אני צריכה לדבר איתך" נשכבתי אחריה והיא הביטה בי במבט מודאג ומיד ההזדקפה בישיבה, הבטתי במבט מואשם ומושפל, דמעות התמלאו בעיניי שנזכרתי בזה שהוא לא שם עליי ואנחנו לא יכולים להיות ביחד.
"אוי ואבוי" מלמלה לעצמה והייתה נראת מופתעת יותר מאי פעם "אני מצטערת" התפרקתי מול עינייה "על מה יפה שלי? את לא בחרת במי להתאהב" אמרה ומשכה אותי לחיבוק חם ואוהב, החיבוק שתמיד גרם לי להרגיש בטוחה. "אני מצטערת ששיקרתי לך לגבי הרגשות שלי" בכיתי לחזה שלה והיא ליטפה את שיערי "אני לא כועסת  עלייך מאוהבת קטנה, אני רק מפחדת שתיפגעי. זו לא אהבה רגילה." הסבירה לי ברכות ונשקה את ראשי. היא תמיד תהיה בשבילי אמא, והיא תמיד הייתה.

ישבתי בספה צופה בסדרה חברים ואוכלת פסטה ברוטב עגבניות, הבטתי באבי לבוש כמו בעל עסקים ומבטו מעט לחוץ "הופה הופה" שרקתי לו והוא צחק "אתה בא לפה הרבה?" שאלתי בציניות "רק שאת נמצאת" שנינו צחקנו והבטתי בו בשאלה וסקרנות "התקבלתי לעבודה" ענה למבטי "אני חייב לצאת כבר, ביי אריאלו." פתח את הדלת ונעל. כתבתי לנויה שיש לי בית ריק ושתבוא כי אני משתעממת מהר מאוד.
דפיקה בדלת נשמע ומיד ידעתי שזו נויה "היי מאוהבת קטנה" אמרה ולחצה בעדינות על אפי "את לא מבינה מה שמעתי!" צעקה בהתרגשות והתחילה לקפוץ "מה שמעת?" שאלתי בסקרנות "מרקוס יוצא היום לדייט בבלינג" השיבה והסתכלה עליי במבט זדוני. בלינג זה המסעדה הכי גדולה ויפה בעיר המקום שאני אוהבת ללכת לשם עם אבי. "שנעקוב?" שאלתי והבטתי בה באותו מבט והיא הנהנה. "חכי אני אלך להתלבש" הודעתי לה ועליתי מהר לחדרי "שימי משהו סקסי!" צעקה עליי מלמטה.

נויה חנתה את האוטו ונכנסנו לתוך המסעדה, חיפשתי בעיניי את מרקוס אך לא מצאתי, נויה נתנה לי מרפק למותן והביטה במרקוס יושב עם הגב אלינו. מולו ישבה ליה, המלאך שלו והשחור שלי. קיבלתי עצבים רק מלראות אותו מחייך ממנה "את יכולה להזמין לשתינו בירה?" שאלתי את נויה וחייכתי לה חיוך ערמומי במיוחד, נויה ניגשה את הברמן ולאחר כמה דקות חזרה עם שתי כוסות בירות גדולות ועמוקות ביד "תתנהגי טבעי" לחשתי לאוזנה "אוקיי" הנהנה ושנינו הלכנו עם ראש מורם וגב זקוף. כשהגענו לשולחן של מרקוס וליה שפכתי עליה 'בטעות' את כל הבירה. מרקוס הביט בי בכעס ונויה החניקה צחוק, ליה התרוממה מיד מהכיסא עם פה פעור וניגבה את ידייה "מצטערת חמודה" אמרתי "הסתנוורתי" המשכתי את המשפט והסתכלתי על מרקוס.
אני ונויה התיישבנו בשולחן רחוק מהם ושנינו צחקנו "זה היה טוב!" צחקה כמו ילדה קטנה "תודה תודה" הסטתי את שיערי באוויר וחייכתי חיוך חושף שיניים, הבטתי במרקוס מביט בי והוא ישר הסיט את מבטו שקלט אותי מביטה בו. "יאללה בואי נלך אני גמורה" אמרתי ופיהקתי, קמנו מהשולחן לעבר היציאה, מרקוס הפיל מזלג בדיוק שעברנו ליד השולחן שלו. הוא רכן להביא את המזלג ובדרך נגע ברגלי. צמרמורת התחוללה בגופי ומשכתי את נויה לעבר הרכב.

❤️~פרק שלישי~❤️