- BREAKING DOWN YOUR WALLS -

1

- פרק מספר 1 -
| נ.מ - פליקס |

השנה האחרונה בתיכון.. היום זה מתחיל.
היום אני הולך לפגוש את החברים שלי , אלה שלא נפגשתי איתם במהלך החופש ואפילו אלה שכן.
המורים , שרובם די בסדר אבל יש קבוצה מסוימת שאני מסוגל להרוג.
ו.. הגבר הכי חתיך ומדהים בשכבה , זה שהיופי שלו הולך וגדל מיום ליום , המקובל והמוכר.. הוואנג היונגין.
וואו.. אני לא מאמין שזה סוף סוף קורה , כל החופש חיכיתי לחזור ללימודים כדי לראות אותו שוב.
אני דלוק עליו במשך שנים.. פשוט מביט עליו מרחוק ונדהם כל פעם מחדש שאני והוא חולקים את אותה השכבה.
מעולם לא באמת דיברנו כי אין לי אומץ בכלל לפנות אליו , אבל הוא בטוח מדהים.. בדיוק כמו הנראות שלו.
השנה הזאת הולכת להיות מדהימה.. אני בטוח בזה.

התארגנתי מהר הבוקר כדי לא לאחר ליום הראשון , נכנסתי לבית הספר והתקדמתי אל הכיתה שלי.
חיפשתי בעיניי את היונגין בשכבה אך לא ראיתי אותו.. כמובן , הוא לא מגיע כל כך מוקדם כמוני.
בכל שנה הכיתות מתערבבות , אני כבר סקרן לדעת מי יצטרף לכיתה שלי.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקומי כשאחריי נכנסו עוד כמה ילדים חדשים מהשכבה.
חייכתי אליהם בנחמדות , כדאי ליצור חברויות חדשות השנה.. לא ככה?
הכיתה התמלאה במהירות והמורה החדש נכנס לכיתה.
״בוקר טוב תלמידים , ברוכים הבאים לשנה האחרונה שלכם בתיכון״ הוא התחיל וכולנו חייכנו בהתלהבות.
״אני ג׳וש , אהיה המורה שלכם במהלך השנה הזאת אז אני מקווה שנסתדר כמו שצריך. נתחיל בנוכחות , אני מבקש מכל מי שכאן לענות״ הוא אמר.

״רייס לי״
״נוכח״
״טום קים״
״נוכח״
״לי פליקס״
״נוכח״
״מייקל דמי״
״נוכח״
״הוואנג היונגין״

מה?

״הוואנג היונגין?״
זאת בטוח טעות.

״נוכח״
קול עמוק וגברי נשמע באוזניי כשהוואנג היונגין בכבודו ובעצמו נכנס לכיתה שלי.
״הו , בוקר טוב גם לך היונגין.. חשבתי שכבר דיברו איתך על האיחורים האלה״ ג׳וש אמר כשהיונגין התיישב במקום פנוי.
״אני אשתדל״ היונגין ענה , זה היה נשמע כמו ציניות מוחלטת.

אתם רוצים להגיד לי.. שאני והיונגין לומדים השנה באותה הכיתה?
זה מטורף! התקרבנו אפילו יותר!
זאת אומרת.. אנחנו לא באמת קרובים אבל עכשיו כשאנחנו באותה הכיתה אולי יהיה קל יותר לתקשר.
ג׳וש המורה סיים את רשימת הנוכחות והתחיל בשיעור.
למדנו מדעי ההתנהגות.. בחיי שהתגעגעתי למקצוע הזה , זה תמיד עניין אותי.
וכנראה שרק אותי.. כי כשהסתכלתי על היונגין בזווית העין , הוא היה נראה כאילו הוא עוד רגע נרדם.