- פרק מספר 11 -
| נ.מ - פליקס |היונגין ואני הגענו מוקדם ללימודים כדי להגיש את הפרויקט שלנו , והיום נמשך כהרגלו.
האמת שהיום הזה עבר לי מהר מדי.. זה לא הרגיש כאילו עברנו יותר משמונה שיעורים.
טוב.. אולי בגלל העובדה שהייתי עסוק בהיונגין כל היום , לא הפסקתי להסתכל עליו , החזקנו ידיים אפילו מול הכיתה , מדי פעם היונגין חילק לי נשיקות קטנות ונשם את ריחי.
היונגין גורם ללב שלי לעשות סלטות באוויר , אני מרגיש מאוהב יותר מאי פעם.
ואני שמח על זה.. אני שמח שזה קרה בנינו , זה מפתיע וחדש אבל זה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי.״נו , אז אתה מרגיש יותר רגוע עכשיו?״ היונגין שאל כשהיינו בדרך לביתו.
״כן , אתה חושב שנקבל מאה?״ שאלתי ופניתי להביט בו.
״בטח , אני לא חושב שמישהו מהכיתה שלנו באמת השקיע בזה כמונו.. ובטח שלא סיים את זה כמונו״ היונגין אמר וקרץ לי כשהסומק עלה על לחיי.
״תשתוק..״ מלמלתי במבוכה.
״מה אתה רוצה לאכול?״ היונגין שאל כשחנה את הרכב וליטף את שיערי.
״מממ.. אולי.. קורנפלקס?״ שאלתי כשנכנסנו לביתו.
״קורנפלקס? מכל המאכלים שיכולת לבקש ממני בחרת בקורנפלקס?״ הוא שאל בגיחוך.
״אני אוהב קורנפלקס״ משכתי את כתפיי והתיישבתי על כיסא הבר שבמטבח.
״ואני אוהב אותך , תקבל מה שתרצה״ היונגין אמר ונשק לשפתיי בעדינות נעימה.
״אתה יפה בטירוף״ הוא אמר כשהתנתק משפתיי וליטף את לחיי.
״אתה יותר יפה ממני.. אתה דוגמן״ אמרתי והוא חייך קלות והוציא את הקורנפלקס מהמגירה.
״לא בדיוק דוגמן.. רק כשיש אופציה , אני לא עובד בזה״ הוא אמר והנהנתי.
״טוב.. אתה צריך לעבוד בזה״ אמרתי בביטחון.
״כן? תעמוד בזה שלא אהיה בבית כל היום.. או שאצטלם עם אנשים.. או ש-״ היונגין התקרב אליי והתגרה.
״אל תהיה דוגמן , אני כבר לא רוצה״ רטנתי וסתמתי את פיו בידיי כשהוא גיחך ונשק לראשי.
״קדימה.. תאכל ונלך לנוח קצת בסדר?״ הוא שאל והנהנתי.
״אתה לא רעב?״ שאלתי כשהכנסתי כף קורנפלקס לפי.
״אני לא בטוח״ הוא ענה והתיישב לצידי.
״קח , זה הקורנפלקס השני הכי טעים בעולם , תטעם״ אמרתי וכיוונתי כף קורנפלקס לפיו והוא גיחך כשאכל את כולה.
״באמת טעים , למה הוא השני? איפה הראשון?״ הוא שאל.
״בסופר , כי לא קנית אותו״ אמרתי באכזבה והוא גיחך.
״בסדר , תגיד לי איזה תרצה ואדאג שהוא יהיה כאן תמיד בשבילך בארון״ הוא אמר וחייכתי כשנשקתי לשפתיו.
״תודה היונגין , אני אוהב אותך״
״אין על מה מותק , גם אני אוהב אותך״בזמן שסיימתי לאכול , היונגין סידר את חדר השינה.
פיניתי את הצלחת שלי ועליתי לחדר.
״סיימת?״ היונגין שאל והנהנתי.
״עוד משהו חסר לך? תעשה מה שתרצה זה הבית שלך.״ היונגין אמר וחייכתי קלות.
״לא באמת..״ אמרתי וליפפתי את ידיי סביב צווארו.
״זה הבית של שנינו מעכשיו , או שאתה צריך לחנוך אותו קצת?״ היונגין אמר וקירב אותי ממותניי אליו.
״אני צריך לחנוך את המיטה״ אמרתי.
״כיוון טוב ילד״ היונגין קרץ וזרק אותי על המיטה כשטיפס מעליי.
״משוגע!״ הנחתי את ידיי על חזהו המוצק.
״כן , כדאי שתדע את זה.. אני משוגע לגמרי , ואתה בראש רשימת השיגעון שלי״ הוא אמר ונשק ללחיי.
״היונגין״ קראתי.
״ממ?״ הוא המהם בשאלה.
״אני יכול לישון כאן איתך הרבה?״ שאלתי והוא חייך קלות ונשכב לצידי.
״כמובן , כבר אמרתי לך שזה הבית של שנינו אתה לא צריך אישור להיות כאן , אבל למה שתרצה את זה?״ הוא שאל והביט בי.
״אתה גר פה לבד , אני לא רוצה שתהיה בודד אז אני רוצה להיות איתך כמה שיותר״ הסברתי והוא חייך ואחז בפניי.
״אתה משגע אותי.. אתה יודע את זה?״ הוא אמר ולפני שהספקתי להגיב ריסק את שפתיו על שפתיי בחוזקה.
אחזתי בעורפו והעמקתי את הנשיקה כשחשתי בלשונו נעה בתוך פי , התנשקנו כמו מטורפים , האהבה בנינו הורגשה ברגע.
״אתה מתוק.. אבל אני רגיל להיות כאן לבד״ היונגין לחש לי כשהתנתק מפי וליטף את לחיי בעדינות.
״אז תתרגל אחרת.. כי אני לא עוזב״ אמרתי וקברתי את גופי בתוכו וחיבקתי אותו בחוזקה.
״בסדר ילד יפה , הגיע הזמן לנוח קצת״ הוא אמר ונשק לראשי כשהידק את אחיזתו בגופי.
תחושת אהבה וביטחון עטפה אותי יחד עם גופו של היונגין , עצמתי את עיניי ונרדמתי תוך שניות.לאחר כמה שעות התעוררתי כשהיונגין עדיין ישן לצידי.
ליטפתי את פניו היפות וקמתי לשטוף פנים.
כשסיימתי , חזרתי למיטה והבטתי בהיונגין.
זה די מטורף שאנחנו יחד עכשיו.. זה התחיל אצלי מקראש של שנים ועכשיו זה באמת מתגשם.
אבל.. לא יכולתי שלא לתהות אם אני זה באמת מה שהוא צריך.
אני מאושר מהקשר איתו ומכל מה שקורה בנינו , אבל היונגין בחור ברמה גבוהה.. אני תוהה לעצמי אם הוא התפשר כשבחר בי לבן זוגו.
״היי״ קולו הגברי הפתיע אותי.
״היי״ עניתי בחצי חיוך.
״כמה זמן אתה ער?״ הוא שאל.
״כמה דקות״ עניתי והוא המהם.
״על מה אתה חושב?״ הוא שאל וליטף את לחיי.
״שום דבר חשוב״ אמרתי ונשכבתי לצידו.
״הכל חשוב בשבילי , מה זה?״ הוא שאל.
״פשוט.. תהיתי לעצמי אם אני זה באמת מה שאתה צריך.. אני מתכוון , אתה בחור מבוקש ופופולרי.. ואני.. טוב , אני סתם נער. אתה לא חושב שהתפשרת שאתה איתי? זאת אומרת.. תוכל להשיג כל אחד אחר״ אמרתי והיונגין נאנח.
״בוא איתי״ הוא אמר ומשך את ידי לעמוד מול המראה.
״מה אתה רואה כשאתה מסתכל במראה?״ הוא שאל כשנעמד מאחוריי ואחז במותניי.
״אני לא עומד לעשות את זה״ נאנחתי.
״תתמודד עם זה פליקס , אתה יפיפה , העיניים שלך , החיוך שלך.. פאק , אני מכור לחיוך שלך. ואתה שלי. רק שלי.. מעכשיו ולנצח , אין מישהו שיותר מתאים לי ממך ואין מישהו שמצליח להטריף אותי כמוך וכמו הריח שלך. אני לא מוכן לשמוע את הדיבורים האלה יותר.. אתה לא סתם נער , אתה כל מה שחיפשתי והדבר הכי חשוב לי בעולם. אנחנו זה לנצח הבנת?״ הוא שאל והנהנתי כשדמעה קטנה ירדה במורד לחיי.
״אני אוהב אותך , אל תפקפק בזה , אל תטיל ספק באהבה שלנו״ הוא אמר ונשק לשפתי התחתונה.
״גם אני אוהב אותך היונגין , כל כך״ השבתי ונשקתי לו בחזרה.היונגין מיוחד , הוא משרה בי תחושת שייכות וביטחון..
מחייה לי את הלב כמו שרק הוא יכול.
YOU ARE READING
- BREAKING DOWN YOUR WALLS -
Romanceפליקס כבר זמן רב דלוק בסתר על היונגין מרחוק, מתפעל מהמראה המדהים והמהפנט שלו, מתוך אמונה שהמראה החיצוני שלו משקף במדויק את אופיו. עם זאת , ככל שפליקס לומד להכיר את היונגין טוב יותר , הוא מבין שהוא ממש לא מה שחשב ומתחיל לראות צד אחר שלו. צד מורכב , פ...