- BREAKING DOWN YOUR WALLS -

20

- פרק מספר 20 -
| נ.מ - היונגין |

״היונגין.. השיעור הזה משעמם למוות״ פליקס רטן והפיל את ראשו על כתפי.
״אני יודע , זה בטח תכף נגמר״ נאנחתי וליטפתי את ידו.
״זה לא כמו השיעורים של ג׳וש.. זה ממש משעמם״ הוא פיהק וגיחכתי.
״שאגיד לו את זה בפרצוף?״ שאלתי.
״השתגעת? אתה רוצה להענש או משהו? תשב בשקט״ פליקס בעט ברגלי וגיחכתי.
הצלצול להפסקה לפתע נשמע ועצר את השיעור.
״תודה לאל!״ פליקס אמר.
״ממש ככה , בוא נלך לאכול״ אמרתי ומשכתי את ידו של פליקס אל הקפיטריה.
התיישבנו לאכול ופליקס התלכלך מהיוגורט שאכל.
״כל הפרצוף היפה שלך מלוכלך״ גיחכתי.
״אז תנקה״ הוא אמר בהתגרות וחייכתי.
תפסתי את פניו הקטנות ונשקתי לשפתיו בחוזקה.
״לעזאזל , הטעם שלך הוא האהוב עליי.. יש לך טעם של סוכריה מתוקה״ אמרתי ונשקתי לשפתו התחתונה.
״ולך יש טעם של בית״ הוא אמר בעיניים נוצצות כשהלב שלי כבר בעצמו נמס.
״אני אוהב אותך לי פליקס והוואנג פליקס בעתיד״ אמרתי וחיכחתי את אפי באפו.
״גם אני אוהב אותך הוואנג היונגין ובעלי בעתיד״ הוא חייך ונשקתי לשפתיו בשנית.

תלמיד עבר והביט בנו והיה נראה לרגע שהוא רוצה לגשת לכיווני אך פליקס מיהר לשלוח אליו מבט ארסי והוא אפילו לא ניסה.
גיחכתי והבטתי בפליקס שרק אחז בי בחוזק , כאילו מפחד שיקחו לו אותי.
״אתה הבחור הכי קנאי שאי פעם פגשתי , אתה יודע את זה?״ אחזתי בפניו להביט בי.
״פגשת בחורים אחרים?״ הוא הסתכל עליי באותו מבט ארסי.
אלוהים.. הוא מטורף.
״כמובן שלא! קנאי קטן שלי.. רק אתה״ הרגעתי אותו ונשקתי לראשו.
״שבעת?״ שאלתי והוא הנהן.
״אז קדימה , בוא נזוז״ אמרתי והרמתי את פליקס על כתפי בזמן שיצאתי לחנייה.
״היונגין! תוריד אותי! אני לא כבד לך?!״ הוא צעק והכה את ישבני.
״בייבי , אתה קל כמו נוצה ותהיה בטוח שאני מרים משקלים כבדים ממך פי שתיים ביום חלש שלי״ אמרתי והכנסתי אותו לרכב.
״אני רוצה לקחת אותך לאן שהוא , מה אתה אומר?״ שאלתי והבטתי בו.
״לאן?״ הוא שאל.
״לפגוש את ההורים שלי.. בפעם האחרונה שהייתי אצלם הייתי לבד , וסיפרתי להם עליך , אבל הייתי רוצה שתבוא איתי לשם עכשיו.״ אמרתי והוא הנהן.
״אני אשמח היונגין , בוא נלך אליהם״ הוא אמר ואחז בידי והנהנתי כשהתחלתי בנסיעה.

״היי אמא ואבא , זה שוב אני״ אמרתי והתיישבתי עם פליקס ליד קברם.
״הבאתי תוספת הפעם.. זוכרים שבפעם האחרונה דיברתי איתכם על פליקס? אז אנחנו יחד כבר תקופה , והבאתי אותו איתי הפעם.. כדי שתראו ותכירו אותו״ אמרתי ופליקס נצמד אליי.
״שלום גברת ואדון הוואנג , אני..״ פליקס נעצר.
הוא ילד רגיש.. אבל אני לא מתחרט שהבאתי אותו לכאן , הוא יתגבר על זה.
ליטפתי את גבו והנהנתי לו , הוא יכול לעשות את זה.
״אני נרגש לפגוש אתכם.. ואני נרגש לבוא לכאן עם היונגין , רציתי להגיד תודה״ הוא אמר.
״תודה?״ כיווצתי את גבותיי והבטתי בו בבלבול.
״כן , תודה״ הוא הביט בי והפנה את תשומת ליבו אל קבר הוריי.
״תודה שהבאתם אותו לעולם , אפילו אם אתם לא כאן.. אני מבטיח שאעשה הכל כדי להשאיר את היונגין שמח ומאושר.. עד כמה שאוכל״ הוא אמר וגרם לדמעות שלי לצאת מעצמן.
לעזאזל.. אני באמת בוכה עכשיו?
״היי.. אל תבכה״ פליקס אמר ומחה את דמעותיי כשחיכך את אפו באפי.
״אני אוהב אותך״ לחשתי לו ונשקתי לו בעדינות.
״גם אני אותך״ הוא לחש בחזרה ונשק ללחיי כשנשען על חזי וחיבקתי אותו אליי.
״היה חשוב לי להביא לכאן את פליקס.. כדי להגיד לכם , שאחרי כל מה שעברנו יחד.. עכשיו זה ברור לי יותר מהכל. הלב שלי בוחר בפליקס ויבחר בו בכל פעם מחדש. הוא האהבה של חיי ואיתו אני אקים את המשפחה שלי בעתיד. איתו אמשיך את המשפחה שלנו. אני מקווה שאתם מתרשמים ממנו ומאחלים לנו בהצלחה.. וזהו , אני אוהב אתכם ומתגעגע בטירוף״ סיימתי ופליקס חייך אליי בדמעות ונשק ללחיי.
לפני שרציתי להוסיף משהו , התחיל לרדת גשם.
מסתבר שגם השמיים בוכים איתנו כאן.
״אני הולך לרגע להביא מטריה מהרכב״ אמרתי לפליקס ונשקתי לראשו כשמיהרתי לרכב.

| נ.מ - פליקס |

״אני.. אני אנצל את ההזדמנות שלי ואגיד שהיונגין בן אדם מדהים. אמנם הייתה לו תקופה שהוא התקשה יותר וחווה המון דיכאונות אבל אני חושב שהצלחתי להעלים אותן לגמרי.
תודה שהבאתם אותו לעולם , אני מבטיח שהוא לעולם לא יהיה לבד , תמיד אהיה לצידו ואגשים את המשאלה שבטוח הייתה לכם.. שהוא יחיה חיים מאושרים ויפים כמו שמגיע לו.
אני אוהב את היונגין ואעשה הכל עבורו , אני מרגיש שהוא הנפש התאומה שלי ואהבת חיי.. אז במידה ובאמת נתחתן בעתיד.. תמיד אדאג יחד עם היונגין להנציח אתכם.״ אמרתי בחצי חיוך.
״קדימה מותק , הגיע הזמן להפרד מהם.. הגשם מתחזק״ היונגין חזר והתיישב לצידי עם המטריה מעלינו.
״להתראות אמא ואבא.. אני מקווה שאתם גאים בי ומאושרים מהזוגיות שלי ומהחיים שבחרתי לעצמי , אוהב אתכם״ אמרתי ונשקתי לקבר שלהם.
״להתראות.. שמחתי להכיר אתכם.. ושוב תודה״ פליקס סיים ונשק אחריי לקברם.
״קדימה.. בוא נלך , תזהר לא להחליק״ היונגין נעמד ואחז בידי כשהתקדמנו לרכב.

נכנסנו במהירות והיונגין שם את המטריה מאחור.
״איך היה? התרגשת קצת.. ראיתי אותך״ הוא אמר וליטף את שיערי.
״כן , זה ריגש אותי קצת״ אמרתי בכנות.
״וזאת אפילו לא פגישה פנים מול פנים״ היונגין גיחך והכה את כתפי.
״משוגע״ חייכתי אליו.
״אני אוהב אותך , תודה שבאת איתי״ הוא נשק לשפתיי.
״אני אוהב אותך יותר״ העמקתי את הנשיקה.