- BREAKING DOWN YOUR WALLS -

5

- פרק מספר 5 -
| נ.מ - פליקס |

כבר שלושה ימים עברו , וגם היום לא הלכתי ללימודים.
לא יצרתי קשר עם היונגין מאז מה שקרה , והפרויקט שלנו נשאר קפוא גם הוא.
לא ידעתי מה אני מרגיש מאז שהיונגין העיף אותי מהבית שלו , בעצם.. ידעתי מצוין. רק הייתי מבולבל.
אם לא הייתי בטוח בזה עד עכשיו , אז עכשיו אני בטוח , היונגין עובר הרבה דברים שמסבירים את ההתנהגות שלו.
דברים שאני לא יודע , ואולי גם לא ממקומי לדעת.. אבל הוא השתגע כששאלתי על המשפחה שלו.
בטוח יש סיבה שהמשפחה שלו לא נמצאת איתו בבית.. נכון?
יחד עם כמה שאני כועס עליו ועל היחס שלו כלפיי , אני גם מאוד מסוקרן ומתעניין בו.
הוא נראה כמו אחד שסוחב הרבה על כתפיים.. ולגמרי לבד.
אני עדיין חושב שיש סיבה לכך שנדלקתי עליו , אני יודע שיש בו הרבה טוב והלב שלי מגיב אליו ולכל דבר שהוא עושה.
אני יודע שכנראה יקח לו זמן להתרגל אליי או לקרבה שלי.. אבל זה משהו שיהיה חייב לקרות בגלל הפרויקט.
נאנחתי ונשכבתי על המיטה כשלפתע צלצול הטלפון משך את תשומת ליבי.
ועל הצג.. היונגין?

*הוואנג היונגין - שיחה נכנסת..*
״פליקס״ הוא קרא ישר כשעניתי.
״היי..״ השבתי בבלבול.
״מה הסיפור? למה אתה לא בא לבית ספר?״ הוא שאל.
באמת.. בשביל זה הוא התקשר? כבר חשבתי שהוא רוצה להתנצל.
״אני עסוק״ החלטתי שזה עדיף מאשר להגיד: ׳לא בא לי לראות אותך׳.
״עסוק במה פליקס , אני צריך שתבוא״ הוא היה נשמע לחוץ.
״וזה למה?״ שאלתי.
״למה.. למה , כי.. כי מה עם הפרויקט שלנו?!״ הוא גמגם באופן שלא מתאים לו.
״ממתי הפרויקט מעניין אותך היונגין? אתה צריך משהו אחר או שאני מנתק? באמת.. כבר חשבתי שתתנצל או משהו״ נאנחתי בתסכול.
״להתנצל? אלוהים.. אל תגיד לי שנשארת בבית רק בגלל מה שקרה״ הוא אמר בטון מזלזל.
״אני לא , ביי היונגין״ כעסתי ועמדתי לנתק.
״הווו אוקיי אוקיי , רגע , אני מתנצל בסדר? אתה מוכן להגיע לבית ספר?״ הוא נדרך.
״למה היונגין? אני יודע שהפרויקט הזה לא מעניין אותך , מה הסיבה שאתה רוצה שאגיע?״ הסתקרנתי.
״אה.. פאק , אני לא יכול לדבר על זה. תוכל פשוט לבוא?״ הוא התחמק.
״לא , אבוא אם תגיד לי את הסיבה האמיתית שאתה רוצה לראות אותי , אחרת לא תראה אותי עוד הרבה זמן.״ הרצנתי.
״אוקיי! אוקיי בסדר , אני אגיד לך , תפגוש אותי בבית שלי בעוד עשר דקות״ הוא אמר והמהמתי כשהוא ניתק את השיחה.

לא ידעתי למה היונגין נבהל כל כך מהעובדה שלא ראה אותי שלושה ימים , או למה שיקר לי שזה קשור לפרויקט.. אבל רציתי לדעת את הסיבה האמיתית יותר מהכל.
איזו סיבה יש לו לרצות אותי בסביבה שלו אחרי הפעם האחרונה שנפגשנו?
הוא רוב הזמן מדבר אליי בקרירות ואמר בעצמו שלא נתקרב לעולם.. אז למה הוא שינה את דעתו?
התארגנתי הכי מהר שיכולתי ונסעתי לכיוון ביתו של היונגין.
הגעתי לאחר כמה דקות ודפקתי על דלת הכניסה.
היונגין פתח את הדלת ובחיי שהוא היה נראה חתיך יותר מהפעם הקודמת שבה נפגשנו.

״היי א-״ התחלתי.
״פאק , זה מטורף..״ הוא נאנח וחיבק אותי בחוזקה.
חיבוק? היונגין? קרבה? מה הולך פה?
הוא הצמיד אותי אליו והסניף את צווארי כמה שיכל , אני באמת לא מבין מה קורה פה.
התרחקתי ממנו מעט ופניתי להביט בפניו שהיו די קרובות לשלי , כשהוא הבין מה קרה עכשיו הוא התרחק בעצמו.
״היונגין מה-״ התחלתי.
״אני חייב לך הסבר. בוא למעלה.״ הוא אמר והנהנתי כשעליתי בעקבותיו.
התיישבנו על המיטה והיונגין פנה להביט בי.
״פשוט תשאל את זה , אני יודע שאתה רוצה״ הוא נאנח.
באמת רציתי. זה היה מוזר.. אבל נעים.
״למה חיבקת אותי?״ שאלתי.
״כי זה היה חסר לי שלושה ימים מזוינים״ הוא אמר באנחה כבדה.
״אני? החיבוק?״ שאלתי בבלבול. אני לא מבין.
״הריח.״ הוא אמר לפתע.
״הריח?״ הבטתי בו מבולבל לגמרי.
״הריח שלך , זה מה שגורם לי לרצות להיות צמוד אליך״ הוא אמר ופערתי את עיניי בהפתעה.
״זה.. ריח שאתה אוהב?״ שאלתי עדיין לא מבין את הסיטואציה שבה אני נמצא.
״מאוד. זה ריח שלא הרחתי שנים.״ פניו נהפכו לרגשניות תוך רגע.
״וזאת הסיבה שהייתי חסר לך.. בלימודים. הריח שלי.״ אמרתי כשנפל לי האסימון. הוא שתק.
הריח שלי , לא אני.

״למה?״ שאלתי.
״למה מה?״ הוא השיב בבלבול.
״למה לא הרחת אותו שנים? למה השתגעת כשלא הרחת אותו שלושה ימים בודדים? מה הסיפור מאחורי הריח הזה?״ שאלתי מנסה להבין כל פיסת מידע שמסתתרת מאחורי אותן החומות של הגבר הזה.
״זה סיפור לזמן אחר , רצית לדעת למה ביקשתי את הנוכחות שלך היום נכון? קיבלת את התשובה. הריח שלך , רציתי להריח אותו שוב , אלו רק שלושה ימים שלא הגעת ללימודים וכבר הרגשתי איך שוב הריח הזה חומק לי מהחיים״ היונגין סיפר ומעולם לא שמעתי אותו מדבר כך , בכל כך הרבה רגש.
ידעתי שיש מאחוריו סיפור קשוח.. אבל לא חשבתי עד כדי כך.
״אוקיי , זה בסדר , אם זה רגיש אצלך.. הריח שלי , תדע שאתה תמיד יכול להתקרב אליי ולהריח. ואם לא אגיע ללימודים.. תוכל לפגוש אותי מאוחר יותר , אני אתן לך את זה אם זה מה שאתה צריך.״ אמרתי בכנות מוחלטת.
הרגיש לי שהגבר הזה צריך את זה , אני מקווה לדעת ביום מן הימים.. למה.
״למה אתה כל כך נחמד אליי?״ הוא שאל לפתע.
״מה הכוונה?״ שאלתי.
״אני לא מתייחס אליך באותו האופן , אבל אתה תמיד נחמד אליי ומחייך בלי סוף , אתה לא מגביל אותי מלהריח אותך.. למה אתה עושה את זה?״ הוא שאל.
כי אני דלוק עליך , כי אני יודע שאתה צריך את זה כדי לשבור את החומות שבנית לעצמך , כי אני יודע שיש לך לב טוב שרק צריך הזדמנות להפתח.
״כי זה מי שאני , אני אעזור לך אם תצטרך את העזרה שלי.״ אמרתי במקום.
היונגין הביט בי בחיוך קטן שהספקתי לקלוט , דמיינתי? הוא חייך אליי עכשיו?
״תודה , אז.. תגיע מחר לבית הספר?״ הוא שאל והנהנתי.
״נפגש מחר , להתראות היונגין״ חייכתי קלות ועזבתי את ביתו.

היה לי ברור שהיונגין הוא משהו אחר , ידעתי שהוא עמוק , אך לא ידעתי עד כמה.