- BREAKING DOWN YOUR WALLS -

12

- פרק מספר 12 -
| נ.מ - היונגין |

הזוגיות עם פליקס מרגישה מדהים , אני מרגיש אידיוט שלא שמתי לב אליו כל השנים האלה.
אני מניח שעכשיו אנחנו מכפרים על הזמן האבוד הזה.
לא תיארתי לעצמי שאני יכול להכנס לזוגיות , שיהיו לי את האנרגיות האלה ואת האהבה לתת לאדם אחר.
הייתי שקוע שנים בעצב ובחומות האימתניות שהצבתי לעצמי.. שלא פניתי מקום לאף אחד.
כל חבר חדש שניסה להתקרב , כל חבר ותיק שניסה לתקשר איתי או כל ילד זר עם ריח מוכר שהיה לו ׳קראש קטן׳ עליי..
לא נתתי לאף אחד להתקרב.
ועכשיו.. בזכות פליקס , השתניתי.
סיפרתי לפליקס את הסיפור שלי ואת כל מה שאני מרגיש , לעולם לא חשבתי שאפרוק בפני מישהו על הרגשות שלי ועל ההורים שלי.
התחברתי לפליקס וגיליתי מה זה לאהוב , אהבה אמיתית שבאה היישר מהלב.
בזכות פליקס הצלחתי לחייך ולצחוק הרבה יותר מבדרך כלל , משהו שלא הייתי רגיל אליו.
הריח שלו.. כבר לא מעציב אותי או מחזיר אותי אחורה , הוא מחזק אותי.
אני מניח שהפכתי ל׳הוואנג היונגין׳ חדש ושונה לחלוטין , בזכות הילד הזה.

עברו כמה ימים מאז אותו יום ההגשה של הפרויקט , ואנחנו כבר משתוקקים לדעת את הציון שלנו.
״נו? אתה חושב שזה יגיע עכשיו? אני בלחץ!״ פליקס קבר את ראשו בחזי בזמן שישבנו בסלון אל מול המחשב.
רק מחכים לתוצאות.
״הו.. תרגע , אנחנו מצוינים. נהיה חייבים לקבל את המאה הזה.״ אמרתי וליטפתי את ראשו.
״ואם לא נקבל מאה?״ הוא הביט בי בחשש.
״אז נקבל תשעים וחמש״ אמרתי ונשקתי לשפתיו במהירות כשלפתע קפצה הודעה למחשב.
״הציונים הגיעו לי פליקס , אתה מספיק רגוע כדי לדעת כמה קיבלת?״ התגרתי והוא הנהן במהירות.
לחוץ מקסימום.
״אוקיי.. הנה זה מגיע״ אמרתי ולחצתי על טבלת הציונים וחיפשתי את השמות שלנו בעיניי.
בינגו.
״כמה קיבלנו?״ פליקס שאל בחשש.
״מאה עגול לעזאזל״ קראתי בהלם.
באמת קיבלנו מאה , עשינו את זה.
״אתה רציני?!״ פליקס צעק בהתלהבות.
״רציני מאוד״ צחקתי ופליקס חיבק אותי בחוזקה.
״ידעתי שאתה יכול לעשות את זה , כל הכבוד בייבי״ אמרתי ונשקתי לצווארו.
״לא עשיתי את זה לבד , הבן זוג שלי עזר לי״ הוא הביט בי בחיוך.
״הבן זוג שלך.. מעניין , הוא חכם?״ שאלתי וסידרתי את שיערו.
״סופר חכם!״ הוא השיב וחייכתי קלות.
״ו.. הוא חתיך?״ המשכתי.
״הכי חתיך בעולם! הוא אפילו דוגמן״ הוא ענה.
״שוב זה?״ גיחכתי.
״היי! אתה מכיר אותו ואתה מרמה אותי?״ הוא הפנה כלפיי אצבע מאשימה.
״עלית עליי , עכשיו שתוק.. אני צריך את השפתיים האלה״ אמרתי ומשכתי את עורפו וקירבתי את שפתינו.
לשונו של פליקס חדרה לפי ואני נשבע שכל נשיקה עם הילד הזה רק גורמת לי להרגיש יותר.

״בוא הנה״ אמרתי ומשכתי אותו לשבת עליי.
״מה קרה?״ הוא שאל וליטף את לחיי בעדינות האופיינית לו.
״שום דבר , רק צריך להריח אותך קצת״ אמרתי והוא חייך וחיבק אותי בחוזקה.
חפנתי את פניי בצווארו ומדי פעם נשקתי לו קלות.
״אתה מתגעגע?״ הוא שאל וליטף את פניי.
״כן.. לאחרונה אני מרגיש את זה יותר״ אמרתי בכנות.
״זה בסדר.. אני איתך , תספר לי עליהם קצת.. איך היה הקשר שלך איתם?״ פליקס שאל.
״מיוחד , אבא שלי תמיד היה יוצא איתי לבלות כשהייתי מרגיש קצת מדוכא.. הם תמיד דאגו לי לא משנה מה קורה. ואמא תמיד הייתה מדברת איתי , שיחות ארוכות ועמוקות.. הייתי קשור אליה מאוד.״ סיפרתי והוא הנהן בחצי חיוך עצוב.
״וביום של התאונה.. איך התמודדת עם הכל?״ הוא שאל.
״כששמעתי על זה הייתי בטוח שאני הוזה , אני? ילד יתום? אני לא אראה אותם יותר? לקח לי זמן לעכל את הכל. הייתי בדיכאון , לימדתי את עצמי לפתח שיריון שיגן עליי מכל דבר שיכול לקרות לי בלעדיהם. לא התקרבתי לאנשים , לא חייכתי או צחקתי.. הכל היה חסר משמעות בלעדיהם. רציתי שהאשם יקבל את מה שמגיע לו ובאמת לאחר הרבה חקירות הוא נכנס לכלא. להגיד לך שזה סיפק אותי? ממש לא. רציתי בחזרה את הדבר היחיד שהיה לי בחיים , רציתי בחזרה את ההורים שלי.״ סיפרתי בפתיחות כמו שרק פליקס יכול לגרום לי לעשות.
הבטתי בעיניו הדומעות וחייכתי קלות בעצב.
״היי.. אל תבכה בייבי , זה בסדר״ אמרתי ומחיתי את דמעותיו באצבעותיי.
״אתה כל כך חזק היונגין , תמיד הערצתי אותך ואני מבין שמעולם לא טעיתי בזה.״ הוא אמר.
״לא.. אין מה להעריץ״
״יש הרבה , אתה גיבור.. חווית חיים קשים שלא נתנו לך מנוח.. ובכל זאת נשארת כל כך חזק , אני אוהב אותך ואין גאה ממני להיות הבן זוג שלך. לנצח אעשה הכל כדי לגרום לך לחייך ולשמוח , אעניק להורים שלך את המשאלה שבטוח הייתה להם ולא אמרו בקול.. שיהיו לך חיים שמחים גם בלעדיהם. אתה לא לבד היונגין , לא עוד.״ הוא אמר בדמעות והצמיד את ראשו לראשי.
״אני אוהב אותך לי פליקס , אתה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי״ השבתי בחצי חיוך ונשקתי לשפתיו.

״קדימה.. בוא נזמין משהו טעים לאכול״ אמרתי ופליקס הנהן כשלקחתי את הטלפון והתקשרתי להזמין.
בזמן שחיכינו לאוכל , סידרתי קצת במטבח ופליקס ישב על הספה בסלון וקרא ספר.
״היי , מה אתה קורא?״ התיישבתי לצידו.
״זה רומנטי , כדאי לך גם לקרוא!״ פליקס אמר ונשכב על ברכיי.
״אתה יכול לקרוא את זה? אני אוהב את איך שאתה קורא״ אמרתי וליטפתי את שיערו.
״מממ״ פליקס המהם והחל להקריא את הספר בזמן ששיחקתי עם שיערו.

הילד הזה קסום , נותן לי להרגיש את מה שלא הרגשתי רוב חיי , ואני מסוגל להגיד בפה מלא.. פליקס הוא כל מה שייחלתי לו.