תרזה ~
בבית הספר היום שמעתי הרבה לחשושים על המועדון החדש.
מועדון רק לנשים.
מצד אחד הייתי מעדיפה להישאר בבית במקום שאני יותר שאני בטוחה בו.
אבל מצד שני אני רוצה לחוות שוב את הרגש של להיות במועדון.
בין אם זה לשתות עד אובדן הכרה או פשוט לרקוד עד אור הבוקר.
"בואי נלך למועדון" אני אומרת לבלה כשישבנו במרפסת הבית שלי.
"את לא הולכת למועדונים כבר" בלה מתזכרת לי.
"נכון , אבל זה מועדון מיוחד כזה" אני אומרת ומסתכלת על בלה.
"מה מיוחד במועדון?" בלה שואלת.
"זה מועדון רק לנשים , אין כניסה לגברים" אני אומרת.
"את בטוחה שאת רוצה ללכת למועדון?" בלה שואלת מדאגה.
"כן , בואי נצא הרבה זמן לא יצאנו למועדונים , התגעגעתי לזה" אני מודה.
זה לא שקר שהתגעגעתי להיות במועדון.
פשוט לא יכולתי למצוא בדעתי את הנכונות של להיות במועדון עם מלא גברים שמעוניינים להשכיב אותך.
"נלך, יש לך בגדים להשאיל לי?" בלה שואלת ואני מהנהנת.
"כן" אני אומרת , אני ובלה קמנו מהכיסאות ונכנסנו אל לבית שלי.
נכנסנו לחדרי ובלה הלכה ישר לארון שלי.
"הרבה זמן לא לבשת את הבגדים שפה" בלה אומרת בשקט.
לא יכולתי ללבוש את הבגדים שיש לי בארון.
הרגשתי שאני גלויה לכל העיניים של הגברים איתן.
בפעם הראשונה בחיים שלי לא הרגשתי בטוחה עם הבגדים שלי.
"אין לי למה" אני אומרת.
"עכשיו יש לך " בלה אומרת בחיוך ואני מחייכת בחזרה.
הוצאתי את החצאית מהמוכרת שלי ואת חולצת בטן שאהבתי.
גרבתי גרביונים ונעלתי את המגפיים הארוכות שלי.
כשאני ובלה היינו מאורגנות יצאנו מהבית שלי לכיוון המועדון.
"את תמיד יכולה לשנות את דעתך תרזה" בלה אומרת.
"לא זה בסדר , זה מועדון של נשים , מה כבר יכול לקרות?" אני שואלת.
כשהלכנו ברחוב ידעתי שאני בסדר כי בלה לצידי.
אבל בשלב מסויים אני יודעת שהייתי רוצה למצוא את עצמי ליד פאולו כשאני הולכת ברחוב עם בגדים כאלה.
יכול להיות התגובה שלי אתמול הייתה מוגזמת , אבל אני פחדתי ממנו.
אני עדיין מפחדת.
כי פאולו שאתמול ראיתי זה לא הפאולו שאני הכרתי.
הרגשתי כאילו זה השטן בכבודו ובעצמו פתאום מופיע בעיניים של פאולו.
ומה שהכי גרוע?
זה שאני מרגישה שאני נמצאת באותו לילה.
לא יכולתי להסניף את הג'וינט בשביל להרחיק את הכאבים שתקפו את גופי.
כי אם אסניף ליד בלה היא תדע.
ואני לא רוצה להדאיג אותה לגביי הבריאות הנפשית שלי.
YOU ARE READING
אהבה מרפאת {2}
Romance{אין לקרוא כספר יחיד} {ספר המשך לבית ספר למאפיונרים} {גמור} הוא ריפא אותה , לא באמצעות מגע , לא באמצעות אהבה. בזכות הנפש שלו. הוא חיכה לה. תרזה ~ חשבתי שהיה לי הכל בחיים. פופולריות ביטחון בלתי פוסק וחברים נאמנים. הבחור שהייתי מאוהבת בו מגיל 0. הבחור...
