תרזה ~
אני מתארגנת לבראנץ' עם הבנות.
והרגשתי ידיים חסונות מחבקות את מותניי מאחור.
"לאיפה את הולכת?" פאולו שואל אותי.
הנשימות שלו והבל פיו החם גורם לגופי לעקצץ.
"בראנץ' עם הבנות." אני אומרת.
"מי בא איתכן?" פאולו שואל.
"אני חושבת שטיאגו." אני אומרת.
"יופי, אני לא רוצה לדאוג לכולכן בידיעה שאתן לבד." פאולו אומר ומסובב את גופי.
אני מביטה בעיניו היפות ומחייכת.
"אתה לא תצטרך. אנחנו עם טיאגו אתה יכול להירגע." אני אומרת.
"חשבתי אולי נצא היום למסעדה." פאולו אומר.
"רעיון טוב, תגיד לי שעה." אני אומרת בחיוך.
"בשבע וחצי תהיי מוכנה , אנג'לו ורוז ישמרו על שארלוט" פאולו אומר.
"אני רואה שתכננת את זה מלא זמן." אני אומרת בהתחכמות.
"כמה ימים.. לא משהו רציני." פאולו אומר ואני מחייכת.
"פאולו סלבטורה לא עושה משהו רציני? זה חדש." אני אומרת בחיוך מתחכם.
"כנראה שאת מוציאה ממני צדדים חדשים." פאולו אומר ומחזיק בעורפי ומנשק אותי.
"עד כמה שהייתי נהנית להמשיך לדבר איתך , בלה מחכה לי למטה." אני אומרת מבעד לנשיקה.
פאולו משתחרר מהנשיקה ללא רצון ואני חייכתי חיוך קטן.
"לא סיימנו." פאולו אומר.
"תשאיר משהו קצת לערב." אני אומרת ופאולו מחייך חיוך יהיר.
"עכשיו תצא , אתה מפריע לי להמשיך להתארגן." אני אומרת בחיוך כשאני נזכרת שאני עומדת מולו רק עם הלבשה תחתונה.
"אה חשבתי שככה את יוצאת." פאולו אומר ואני מגלגלת את עיני בשעשוע.
"כן כי אני גם ממש בטוחה שהיית נותן לי לצאת ככה." אני אומרת ומחפשת חצאית וחולצה שתתאים למקום שאנחנו הולכות לשם.
"אין לי בעיה שתצאי רק עם הלבשה תחתונה , פשוט רק חבל שלא יישאר אף גבר בעולם הזה." פאולו אומר ברצינות מלאה.
"אני מאמינה לך." אני אומרת.
פאולו מנשק את הלחי שלי ויוצא מהחדר.
בסוף בחרתי ללבוש שמלה שחורה עם מגפיי עקב.
כשאני מסיימת להתלבש אני מסדרת את השיער ויוצאת מחדר הארונות.
אני לוקחת את התיק שלי ומכניסה לם את הטלפון שלי ויוצאת מהחדר.
אני מתקדמת לכיוון החדר של אנג'לו ורוז ודופקת על הדלת.
"את מוכנה?" אני שואלת את רוז.
YOU ARE READING
אהבה מרפאת {2}
Romance{אין לקרוא כספר יחיד} {ספר המשך לבית ספר למאפיונרים} {גמור} הוא ריפא אותה , לא באמצעות מגע , לא באמצעות אהבה. בזכות הנפש שלו. הוא חיכה לה. תרזה ~ חשבתי שהיה לי הכל בחיים. פופולריות ביטחון בלתי פוסק וחברים נאמנים. הבחור שהייתי מאוהבת בו מגיל 0. הבחור...
