{TW בהמשך הפרק}
פאולו ~
"שארלוט אני יוצא" אני מודיע לשארלוט כשאני בכניסה של החדר שלה.
"אתה מפריע לי לישון" שארלוט אומרת.
"אבא אמר לי להודיע לך שיש לך היום אימון" אני אומר.
"אחלה" שארלוט אומרת.
"עכשיו לך" שארלוט אומרת לי.
אני יוצא מהחדר של שארלוט ויורד במדרגות בשביל האוטו שלי.
אני נכנס לאוטו ומתחיל לנהוג לכיוון הבית ספר.
אני מחנה את האוטו ויוצא מהאוטו.
אני מוציא לי סיגרייה ומדליק אותה.
"היי פאולו" שריל אומרת לי בחיוך.
"חשבתי שקבענו אתמול" שריל אומרת לי.
"הייתי עסוק" אני אומר בחוסר אכפתיות.
"יכלת להודיע לי לפחות" שריל אומרת.
"לא זכור לי שאני במקום של לעדכן אותך" אני אומר.
"זה בגלל הזונה החדשה הזאתי נכון?" שריל מרימה את קולה בכעס.
"תשמרי על הפה שלך" אני מאיים.
"אתה לא יכול לפגוע בי" שריל אומרת.
"אני לא יכול לפגוע אבל אני יכול להרוס לך את המוניטין" אני מאיים.
"איך בדיוק?" שריל שואלת באומץ.
אני רוכן לאוזן שלה ולוחש.
"לספר לאבא שלך שפתחת בשבילי את הרגליים שלך?" אני שואל באיום.
"אני לא חושב שהוא יראה את זה בעין יפה" אני אומר ושואף שאכטה.
שריל רצתה להגיב אבל נמנעה ופשוט הלכה.
הפלתי את הסיגרייה ומעכתי אותה בעזרת רגלי.
ראיתי את האוטו של בלה חונה והלכתי לכיוונו.
כשהגעתי בלה חייכה.
אבל עיניי עברו אוטומטית לנערה בעלת השיער החום והעיניים הירוקות שעמדה ליד בלה.
משהו בה היה נראה שבור.
כשהיא ראתה אותי מתקרב לבלה הגוף שלה הגיב אחרת , בלה לא שמה לב לזה.
אבל אני כן , אני למדתי להכיר את החולשות של האנשים וללמוד אותם , למדתי לשים לב לסימנים הקטנים שאף אחד לא יכול לראות.
מתי הם מפחדים , מתי הם מרגישים חוסר ביטחון , מתי הם מבוהלים.
והיא הייתה מכל אלה.
אני מתקרב לבלה ומניח את ידי על כתפה , אני מוציא סיגרייה ובוחר לנסות להכיר אותה.
"ומי את?" אני שואל בסקרנות ומסתכל עליה.
"לא עניינך" היא עונה ואני מחייך חיוך קטן.
YOU ARE READING
אהבה מרפאת {2}
Romance{אין לקרוא כספר יחיד} {ספר המשך לבית ספר למאפיונרים} {גמור} הוא ריפא אותה , לא באמצעות מגע , לא באמצעות אהבה. בזכות הנפש שלו. הוא חיכה לה. תרזה ~ חשבתי שהיה לי הכל בחיים. פופולריות ביטחון בלתי פוסק וחברים נאמנים. הבחור שהייתי מאוהבת בו מגיל 0. הבחור...
