תרזה ~
ישבתי על הספה בסלון , אני מחדשת את הלק שלי בזמן שהטלוויזיה דלוקה.
מאז שפאולו ניצל אותי מניסיון התאבדות הוא לא הפסיק לשלוח לי הודעות.
ואני מוצאת את עצמי מתכתבת עם פאולו מלא.
"קרלו רומרו הבן של סיימון רומרו נהרג שבוע שעבר , היום מצאנו את הגופה שלו שחוטה" השדרנית אומרת.
אני מרימה את ראשי ורואה את השידור חי של חילוץ הגופה.
"קרלו רומרו בא ממשפחה חזקה ועשירה ובעלת השפעה רבה על השטח הספרדי , עוד כמה דקות אמא של קרלו תעלה לשידור" השדרנית ממשיכה.
קרלו נהרג?
באותו הזמן הרגשתי חופשייה אבל מצד אחד כאב לי בלב.
מצאתי את עצמי מחפשת אחיזה במציאות ומקווה שבאיזשהו מקום זה יהיה שקר.
אני מתקשרת לבלה והיא לא עונה לי.
לאחר עוד כמה שיחות שלא נענו מצד בלה החלטתי לנסוע לבית של בלה.
דמעות התחילו לנזול מעיניי ולא ידעתי למה.
הוא הרס אותי.
הוא בגד בי באמון שלי.
הוא אנס אותי.
אז למה אני מרגישה רע?
למה אני מוצאת את עצמי בוכה על בן אדם שאני לא אמורה לבכות עליו?
אבל מה אם הבכי פשוט בא מהחלק של אני מלפניי כל מה שקרה?
האם הבכי זה בא מתרזה הישנה?
האם הבכי זה בא מתרזה בת החמש?
האם הבכי בא מתרזה בת ה15 אחריי שקרלו הבטיח לה שלא יפגע בה ובסוף כן פגע בה?
כשהגעתי לבית של בלה מיליוני שאלות שרצו במוחי הפסיקו ברגע שפתחתי את דלת הבית של בלה.
"בלה!" אני צועקת.
"אני פה" בלה אומרת.
"את חייבת לראות חדשות!" אני אומרת כשאני נכנסת לסלון ומתיישבת ליד בלה.
"היום קיבלנו מידע על קרלו רומרו שנהרג , לפי השמועות שמתרוצצות אומרים שקרלו רומרו , הוא הבן של סיימון רומרו הקונסיליירי של המאפייה הספרדית" הכתבת חדשות מספרת.
"למה אני מרגישה עצובה על כך שהוא מת?" אני שואלת ומניחה את ראשי על כתפה של בלה.
כשברקע החדשות מופעל ומדברים על המוות שלו.
"כי גדלת איתו" בלה אומרת.
נכון גדלתי איתו.
אהבתי אותו כחבר הכי טוב שלי וכבחור שאני אוהבת.
הלב שלי היה שייך לו בין אם היה רוצה או לא.
הלב שלי לא היה בנוי ליום שבו אני אקבל אותו בחזרה אחריי 19 שנים שהוא היה שייך לקרלו.
"התחלתי לדבר עם פאולו" אני אומרת בחיוך קל מנסה לשנות את הנושא , ידעתי שאם אמשיך לחשוב על קרלו בסוף בלה תשמע את השאלות שרצות במוחי.
אני לא יודעת למה חייכתי למען האמת.
אני רק התחלתי לדבר איתו לא יותר מזה.
אבל היה אפשר לראות שהוא דואג לי אחריי ניסיון התאבדות שלי.
YOU ARE READING
אהבה מרפאת {2}
Roman d'amour{אין לקרוא כספר יחיד} {ספר המשך לבית ספר למאפיונרים} {גמור} הוא ריפא אותה , לא באמצעות מגע , לא באמצעות אהבה. בזכות הנפש שלו. הוא חיכה לה. תרזה ~ חשבתי שהיה לי הכל בחיים. פופולריות ביטחון בלתי פוסק וחברים נאמנים. הבחור שהייתי מאוהבת בו מגיל 0. הבחור...
