פרק 35

394 55 57
                                    

תרזה ~

"תאפרי את כל הסימנים הסגולים שעל פנייה."

"אני צריך שהיא תראה פחות מוכה."

אני פוקחת את עיניי לשמע הקולות.
אני מנסה לזהות איפה אני אבל זה לא משנה כלום.
כי גם אם אדע אין מי שימצא אותי.

הבחורה מתקרבת לכיווני ומבטה מרמז לי שהיא מרחמת עליי.

"איפה אני?" אני שואלת אותה.

"אני לא יכולה להגיד לך , משלמים לי מלא כסף בשביל שתיקה ובשביל לאפר אותך." היא אומרת לי.

"את צריכה כסף? אני יכולה להשיג לך את אותו סכום רק פי 3 ממה שהם משלמים לך. רק בבקשה תוציאי אותי מפה." אני אומרת לה.

"הם יהרגו אותי." היא אומרת בחשש כשהיא מתחילה לאפר אותי.

"את נותנת להם למכור אותי? את אישה בעצמך איפה הכבוד שלך?" אני שואלת אותה.

"אני מצטערת , אני רק עושה את העבודה שלי." היא אומרת ומבטה נופל.
הבנתי שהיא לא תעזור לי ולשאר הבנות שנמצאות פה.

אני צריכה להשלים עם העתיד שמצופה לי.
אבל יש בי גם חלק שיודע שפאולו הולך למצוא אותי.

פאולו ~

אני טיאגו אנטוניו ואנג'לו נוסעים כבר כמה שעות באוטו בזמן שטיאגו מנסה למצוא את המיקום של סימונה.

"הצלחתי!" טיאגו מודיע.

"תכוון אותי." אני אומר לו.

טיאגו מתחיל לכוון אותי ותוך שעה הגענו לבית קפה שמחוץ לרומא.

אני היחיד שיוצא מהאוטו ונכנס לבית קפה בתקווה למצוא אותה.
אני מחפש בעיניי את האישה שילדה את הבן אדם שהרס לרזי שלי את החיים.

שאני מוצא אותה אני מחייך חיוך אכזרי , אני נכנס לתוך הבית קפה ומתיישב לידה.

"אמרתי לכם לשבת רחוק ממני." סימונה אומרת בזמן שהיא קוראת עיתון ושותה את הקפה שלה מבלי להרים את מבטה.

"איפה. היא." אני דורש לדעת , סימונה קופא לרגע ואז הרימה את מבטה ורואה אותי.
היא ידעה שבסוף אני אבוא ואמצא אותה , גם אם היא טשטשה את כל העקבות שלה.

"הפסדת פאולו. היא לא אצלי כבר , אני חושבת שאתה צריך לוותר ולהמשיך האלה." סימונה אומרת בחיוך.

אני מאגרף את ידי ומטיח אותו על השולחן בחוזקה.
כל הסובבים מסתכלים לכיוון מקור הרעש.

"תתחילי לדבר עכשיו." אני דורש ממנה.

"אתה נכשלת בלהגן עליה פאולו , אני חושבת שהיא בחיים לא תסלח לך." סימונה אומרת.

"מאיפה לך לדעת?" אני שואל.

"אני מכירה אותה מגיל קטן פאולו , היא חיה אצלי במשך 18 שנים. אתה באמת חושב שאני לא מכירה אותה?" היא שואלת בהתחכמות.

אהבה מרפאת {2}Where stories live. Discover now