פרק 40

429 51 58
                                    

תרזה ~

"מזל טוב!" בלה צווחת בהתרגשות שהיא נכנסת לבית שלי עם עוגה.
אנטוניו עומד לצידה בזמן שהוא מחזיק את העגלה המשותפת של ריו ולואיזו.

"תודה! לא היית צריכה להביא עוגה." אני אומרת וצוחקת.

"אויש תרגישי , זה המעט שאני יכולה לעשות." בלה אומרת ומגישה מלי את העוגה ונכנסת לבית.

"איפה פאולו?" אנטוניו שואל ונכנס לבית.

"למעלה." אני אומרת.

"אני אלך להגיד שלום." אנטוניו אומר.

"אני אבוא איתך , תרזה את יכולה.."

"לשמור על הבנים? כן אני יכולה. את לא צריכה אפילו לשאול אותי." אני אומרת בחיוך.

"יופי תודה." בלה אומרת והולכת עם אנטוניו לקומה השניה.

אני מתקדמת לעגלה של הבנים ומחייכת שאני רואה אותם.

"היי , בנים." אני אומרת בחיוך והם מחייכים אליי במתיקות.

"תרזה אנחנו יוצאים." אנג'לו מודיע , לא שמעתי אותו בכלל מתקרב.

"תהנו." אני אומרת ושומעת את טריקת הדלת.

לאחר כמה דקות בלה יורדת לבד.

"אני רוצה את כל המידע." בלה אומרת ולוקחת את העגלה של הבנים ויוצאת לגינה.

"כן ברור שתחכי לי." אני ממלמלת ויוצאת לגינה.

אני מתיישבת בשולחן והעוזרת בית מגישה לנו קפה קר.

"את חייבת לספר לי. אני בטוחה שפאולו עשה את זה יותר רומנטי מאנטוניו." בלה אומרת ואני מחייכת.

"תודה." אני אומרת לעוזרת בית לאחר שהניחה לנו את הקפה.

"היינו במסעדה ודיברנו. אחרי שסיימנו לאכול הוא לקח אותי לגג של המסעדה." אני אומרת.

"רומנטי." בלה אומרת בחיוך.

"ואז הוא נתן לי להסתכל ופשוט היה פרוס שטיח אדום ועליי ורד על הרצפה ומנורות. הכל היה יפה מדי." אני אומרת בחיוך לאור הזיכרון מאתמול.

"נשמע כמו משהו שמתאים לפאולו." בלה אומרת ואני צוחקת.

"כן , ללא ספק." אני אומרת בצחוק.

"האמת את יודעת , אני חשבתי שהוא יציע יותר מוקדם." בלה אומרת.

"למה את מתכוונת?" אני שואלת.

"הוא תכנן את זה כמה זמן. והאמת חשבתי שהוא יציע לך יום אחריי שהוא סיפר לי." בלה אומרת.

"כנראה חיכה לרגע המתאים." אני אומרת בחיוך קטן.

"אני כל כך שמחה בשבילכם. ואת ואני עכשיו משפחה." בלה אומרת ואני מחייכת.

"נכון , שכחתי מזה שאנחנו הולכות להיות משפחה." אני אומרת ובלה צוחקת.

אהבה מרפאת {2}Where stories live. Discover now