אהבה מרפאת {2}

פרק 34

תרזה ~

פקחתי את עיניי והשמש סינוורה אותי.
ההרגשה הרגישה לי כאילו לא ראיתי את אור השמש כבר כמה ימים.

אני בוחנת את מי שיושב פה , לידי ישבו שניי בחורים גדולים שמחצו את גופי.
סימונה ליד מושב הנהג וכמובן איך אפשר שבלי הנהג.

"התעוררת." סימונה אומרת ומסתכלת עליי מבעד למראה.
רציתי לענות משהו מתחכם אבל היא סתמה את פי עם סלוטייפ.
ידיי היו קשורות בחבל קשירה חזקה.

כשהגענו למקום שאני לא מזהה הבחורים הגדולים דחפו אותי לצאת מהאוטו.
מבלי שאני שמה לב עשיתי צעד לא נכון והרגשתי את גופי מוטל על האדמה.

"תרימו אותה. היא צריכה להיראות סבירה למקום שהיא הולכת אליו." סימונה פוקדת.
תחושת חרדה הציפה אותי.
לאיפה היא לוקחת אותי?

הכלבי שמירה שלה מרימים אותי מהאדמה ומובילים אותי לכיוון מבנה נטוש.

אנחנו נכנסים לתוך המבנה הנטוש והם מושיבים אותי בכוח על הרצפה המלוכלכת.

סימונה מתכופפת לגובה עיניי ואני מסתכלת עליה בחרדה.

"בוס. הוא אמור לבוא עוד כמה שעות." אחד מהכלבים שלה אומר.

"יופי. את הולכת לגרום לי להיות כל כך מאושרת." סימונה אומרת ופחד מציף אותי.
סימונה מצמידה לי טישו על האף ואני מרגישה את העפעפיים נסגרות לאט לאט.
הגוף שלי נהיה חלש.

פאולו ~

אני נמצא בחדר הישיבות שבבית שלי לבד.
לא ישנתי ולא אכלתי , נראיתי רע.
שערי היה פרוע ושקיות שחורות מופיעות מתחת לעיני.

אנג'לו ניסה כמה פעמים להתנצל. אבל לא הייתי מעוניין לדבר איתו כרגע.
הוא לא היה צריך להוריד ממנה את העיניים שלו.

אני לוגם את תכולת כוס הוויסקי ומנפץ אותה על הקיר.

צלצול הטלפון קוטע אותי מהמחשבות שלי.
אני עונה לשיחה וקולם של טיאגו ואנטוניו נשמעו מהקו השני.

"אם אין לכם חדשות טובות בשבילי , אני לא מעוניין לדעת." אני אומר.

"אני מצטער , פאולו. מי שחטף אותה יודע מה הוא עושה." טיאגו אומר , אני שומט את ראשי אחורה בייאוש.

"תשלח את אנג'לו , פאולו. זה התפקיד של אנג'לו לחפש אחר מטרות של המאפיה.
תתלווה אליו ותחפשו ביחד את תרזה." אנטוניו פוקד.

"אני לא יכול לסמוך עליו." אני אומר את המילים הכואבות.עד לפניי זמן רב רק רציתי לדבר עם אנג'לו מלא ולשתף אותו.וכשזה באמת קרה שהוא פתאום הופיע בסלון שלי , הייתי בהלם אבל גם שמחתי.כי קיבלתי את התאום שלי בחזרה. אבל הוא לא שמר על האישה שלי.וזה משהו שאני לא יודע אם אוכל לסלוח לו אי פעם.