פרק 25

472 51 5
                                    

תרזה ~

ישבתי על הכיסא בחדר של בלה.

פחד כירסם את בטני והרגשתי שהולך להיות משהו רע היום.
ידעתי גם שהולך להיות לי קשה להיות כלואה באותו אירוע עם אלפיי גברים.

"תרזה?"בלה קוראת לי.

"כן , סליחה הייתי במחשבות שלי." אני אומרת.

"את לא חייבת לבוא , אני יודעת שיהיה לך קשה." בלה אומרת.
היא צודקת , זה באמת יהיה לי קשה. אבל האם אני אתן לפחדים שלי להרוס את היום המאושר של החברה הכי טובה שלי? אז לא , התשובה שהיא לא.
אני רוצה להיות לצידה ביום הזה כמו שאהיה לצידה בחתונה שלה.

"לא אני בסדר , אני רוצה להיות , זאת המסיבת האירוסין שלך." אני אומרת בחצי חיוך.

"את בטוחה? אני ממש אבין אותך אם לא תרצי." בלה אומרת.

"בל , אני בסדר." אני אומרת.

"תהיי איתי לאורך כל האירוסין בסדר?" בלה שואלת.

"מיס מנצ'יני , הספר מתעכב." המאפרת אמרה.

"שיתעכב , אני גם ככה לא אוהבת אותו." בלה אומרת ומסתכלת עליי בחזרה.

"בל , אני לא צריכה קייטנה." אני אומרת.

"תצאו רגע." בלה מבקשת , המאפרות יצאו והשאירו אותנו לבד.
אני מסתכלת על בלה.

"זה לא קייטנה תרזה , את כבר בקושי משתפת אותי ואת כל הזמן בורחת." בלה אומרת.

"ואת לא מספרת לי את מצבך , ואני לא יודעת איך המסיבה תשפיע אלייך." בלה אומרת לי.
אני מבינה את הדאגות שלה כלפיי , היחידי שבאמת יודע זה פאולו כי אתמול התפרקתי מולו.
זה פגע לי באגו , אבל באות מידה הרגשתי שאני משוחררת בכך שאני מספרת למישהו את האמת.

"בל , אני כבר פה , אני כבר מאופרת ונשאר לי התסרוקת והשמלה , אני הולכת בשביל להיות איתך." אני אומרת.

"פשוט תשתפי אותי אם משהו קרה , בסדר?" בלה שואלת ואני מהנהנת.

"אני אוהבת אותך , את החברה הכי טובה שלי , ואם יקרה לך משהו אני אהרוג את עצמי." בלה אומרת. רק מה שהיא לא יודעת זה שהגרוע מכל כבר קרה.

"גם אני אוהבת אותך , ושום דבר לא יקרה." אני אומרת.

המאפרות סיימו לאפר אותי ואת בלה , והספרים שלנו הגיעו.

"אני רואה שלא החזרת את הפס האדום." הספר אומר.

"צבעת לי כל כך יפה את השיער הרגשתי שאסור לי להרוס את העבודה שלך." בלה אומרת בחיוך ציני.

"חמודה." הספר אומר ומחייך חיוך עוקצני.

"מתוק." בלה מחזירה.

"איך את רוצה את התסרוקת?" הספר שואל.

אהבה מרפאת {2}Where stories live. Discover now