פרק 9

394 42 75
                                    

פאולו ~

עבר חודש שלם מאז שראיתי לאחרונה את תרזה.
אבל איכשהו היא תמיד הופיעה אצלי במחשבות.
עניין אותי לדעת מה עובר עליה ואני עדיין חושב על העובדה שזה קשור לעובדה שבלה למדה חודש שלם איך להשתמש באקדח.

אני מתעסק בטלפון שלי וברקע עוד שיחת התחכמות בין אנטוניו לבלה.
חודש שלם ככה.
הרגשתי שיש לי שני זבובים ליד האוזן שלי.
אני באמת לא יודע מי מאוהב יותר.

"תשכירו חדר! אלוהים אני מרגיש כמו זבוב שנתקע בחדר" אני צועק וטיאגו צוחק.
אבל הפעם אני מרגיש שאני הזבוב ונתקעתי בחדר ללא אפשרות לברוח.

"אני יותר חזק ממך" אטוניו אומר

"אנטוניו , יש דברים שגם השטן בעצמו לא צריך לדעת" אני אומרת בעצבנות.

"אבל יפה , אני השטן בעצמו ובסופו של דבר אני אדע את מה שאת מסתירה" אנטוניו אומר.

"אני חושב שאני צריך להשכיר חדר בשביל להקיא בו" אני אומר ונאנח.

"אני אצטרף אליך" בלה אומרת ואני צוחק.

"אני עולה לפרנצ'סקה" בלה מודיעה ועולה למעלה.
אני וטיאגו צוחקים ואנטוניו מפנה אלינו מבט.

"מה יש?" אנטוניו שואל.

"כלום אנחנו פשוט מנסים להבין למה אתם מנסים בכוח להתעלם מהמתח המיני השורר בניכם" טיאגו אומר.

"איזה מתח? היא בכלל לא מעוניינת בי יש לה חבר" אנטוניו אומר.

"אתה טיפש" טיאגו אומר.

"לא חשבתי שאתה מבין באהבה טיאגו" אנטוניו עוקץ.

"אני לא , אבל אתה באמת אומר לי שאתה לא מצליח לראות את תגובת הגוף שלה כשאתה צמוד אליה?" טיאגו שואל.

"אני לא מבין מה אתם רוצים ממני" אנטוניו אומר ועולה למעלה.

"שלב ראשון" טיאגו אומר.

"הכחשה" אני משלים.

"טוב אני צריך ללכת" אני אומר.

"עוד מעט יש פגישה" טיאגו מזכיר לי.

"אני אחזור בזמן" אני אומר ועולה.

"אתה יכול להחזיר את בלה?" אנטוניו שואל כשהוא רואה אותי.

"אני תמיד יכול ויותר טוב אני גם תמיד מעוניין להחזיר אותה" אני אומר ועולה לחדרה של פרנצ'סקה.

אני דופק על הדלת ואומר "בלה אני צריך להחזיר אותך".

"אני באה" בלה מודיעה מבעד לדלת.
לאחר חצי דקה בלה פתחה את הדלת ואני מניח את ידי על הכתף שלה.
ירדנו ביחד לכיוון הכניסה הראשית של הבית.

"את יכולה לספר לי?" אני שואל.
בלה ידעה למה התכוונתי.

בלה היססה לכמה דקות ולבסוף הנהנה.

אהבה מרפאת {2}Where stories live. Discover now