Breaking point [niall horan]

chapter 10

[מטרות] - הצבעות: 26
תגיבו<3

נקודת המבט ריה

אני לא אתן לו את היכולת לערער אותי שוב, להכאיב לי ולהשפיל אותי. לא כאן, לא מול הוריי. אני לא אתן לו לערער אותי. עיניי עברו אל הוריי שישבו בחיוך מול נייל ואביו. דברי טעם שאין לי שום הבנה בהם נאמרו, התיישבתי במקומי לאחר ברכות נימוס בהם ברכתי את נייל ואביו.

אך נייל נראה מופתע, והבעה זו לא נמחקה מפניו בקלות ושאלה שכל כך חששתי ממנה נשארה ״האם שניכם מכירים?,״ אבי שאל אותנו בנימוס. רציתי לסרב בכל תוקף אך נייל הקדים אותי, ״אנו לומדים יחד בבית הספר״.

שפתיי חייכו חיוך מזיוף שאני אופתע אם מישהו לא ישים לב בכך. שקרים, הכול שקרים, זה המחשבה שעברה בראשי שנייל אמר את דבריו. שנאה יוקדת, השפלה הן בין הרגשות העוברים בנינו ואני מניחה שגם הכחשה קשה זה לקיומו של זה אך מתברר שרק אני חושבת כך ונייל לא ממש הולך יחד איתי שם.

כנראה שאין דבר פעוט שנסכים עליו לעולם, אולי שנאה משותפת לשינינו אך אין לי בכלל ביטחון בכך. לאחר סיום הארוחה, אבי ואביו של נייל החליטו שזה זמן מעולה לעסקים ואז קרה הדבר שגרם להלם לעלות על פניי, לכעס ופחד להתגנב לגופי, הם ביקשו ממני לארח חברה, זה גרם לאיבוד הרגש בגופי ולנוקשות ברגליי.

בלעתי את רוקי בנוקשות והנהנתי. זה בהחלט לקח את טיפות האומץ האחרונות שלי, להיות איתו באותו חדר, ללא ידוע כמה זמן גרם לי לרצות לברוח, להתעלף, לצרוח, לצעוק, לברוח ולהיעלם מעל פני האדמה.

לאפשר לעולם כולו לקרוס למרגלותיי, הכול קרה ברגע אחד בשנייה אחת והלם תפס אותי לא מוכנה בכך שאני עומדת על שני רגליי, לאחר חושך מוחלט ששולט באופן מוחלט בכל גופי.

~~~~

היי, אני מי שבינתיים תחליף את שוהם. היא פה תמיד אבל היא בצבא. אני רק קצת אשגיח ואעלה פרקים❤️