Breaking point [niall horan]

chapter 36

נקודת המבט ריה

הבטתי מספר רגעים בפליאה לפני שיכולתי לנסח את מילותיי, ״אני מה?,״ שאלתי לא בטוחה אם שמעתי נכון. הוא הסמיק ואני המשכתי להביט בו, לא התכוונתי להקל עליו, אני רוצה לדעת את כוונותיו. שסוף סוף שיאמר לי, בלי להתחמק.

הוא הרים את מבטו אליי ומבטינו ננעלו, ״אמרתי שאת יפה, כל כך יפה,״ ידו נגעה בקצוות שערי, הניחה אותם מאחורי אוזני וחשפה את פני. ״אני לא רוצה שתתרחקי ממני, אף פעם,״ הוא אמר קירב אותי אליו, קולו היה מתחנן ומבקש.

״אני לא מסוגלת נייל, אני לא יכולה להתרחק ממך, אתה לא יודע עד כמה זה היה קשה,״ לא יכולתי לעצור בדמעות שעלו לעיניי וגם לא רציתי. ידו ליטפה את זרועי וקירבה אותי אליו, הנחתי את ראשי על כתפו ובכיתי. ״אנחנו לא נתרחק אף פעם,״ הוא לחש לאוזני בשקט, מרגיע את דמעותיי.

״אני לא אתן לאף אחד להוות חוצץ בנינו אני מבטיח,״ התנתקתי ממנו והנחתי עליו את ידי שמחזיקה את ידו וחיוך קלוש עלה על שפתי. הרופא נכנס פנימה, ״בוקר טוב, אני רואה שאת מרגישה טוב יותר.״ הנהנתי במרץ ולחצתי את ידו של נייל, ״בזכותו,״ הבטתי בעיניו המדהימות.

הוא העביר את מבטו עלינו, הוא התקדם וטפח על שכמו, ״כל הכבוד,״ ואז הוא פנה אליי, ״אני חושב שאני אשחרר אותך, החבר שלך ימשיך לטפל בך, ותחזרי לבדיקות,״ הסטתי את מבטי לנייל שהיה סמוק לחלוטין וגם אני. הרופא השתמש בביטוי ׳החבר שלך׳.