Breaking point [niall horan]

chapter 32

נקודת המבט ריה

ערפול חושים, ניסיתי לפקוח את עיני אך עפעפיי היו כבדים, גופי לא נשמע להוראותיי, לא הצלחתי לדעת דבר רק אלפי מלמולים חסרי פשר, אנשים הרבה אנשים. אך קול אחד מוכר נשמע בן אלפי הרעשים, קול מוכר שבכל ליבי רציתי להגיע אליו.

לא ידעתי למי שייך הקול או מה הוא אומר, אבל ידעתי שאני חייבת להגיע אליו, להתעורר?להתעורר ממה? איפה אני ומה מעשיי? אל תחשבי על דבר!! את חייבת להגיע לקול, הוא מבקש ממך להתעורר אז עשי זאת!!

אני לא יכולה, טענה עלתה מנגד, גופי כבד, אין בו מספיק כוח. לא סיפקתי לו את האוכל והשינה לה זקוק גופי. גופי קרס תחת המעמסה ובצדק אז אל תעשי זאת יותר, לימדי מטעויות העבר והתקדמי הלאה, אך יש לך חובה והיא להתעורר אסור לך להשאיר את האנשים שאוהבים אותך מאחור!!

נייל לא אוהב אותך, השנאה ממנו יוקדת כלפיך, בלעדיו שום דבר לא שווה. את יודעת שזה שקר. שאת משקרת לעצמך בכל אחד מרגעים אלו!! קומי, בשבילו, בשביל להילחם על האהבה שלכם, קומי בשביל הורייך שנתנו את חייך למענך, קומי בשביל לחיות.

עיניי נקרעו לרווחה מיד והכרתי חזרה, החלטה התקבלה.