Breaking point [niall horan]

last chapter 37

נקודת המבט נייל

״ח-חבר שלי?,״ חיוך חמוד מתנוסס על פניה ופני הסמיקו. ״כן הוא אמר שהוא חבר שלך, האם אני טועה מר הורן?,״ קולו חשדני. ״לא, אתה לא טועה,״ היא אמרה ופניי הוארו. ״אוקיי אז עוד כמה מסמכים חתומים ואת משוחררת,״ הוא חייך באדיבות ויצא.

״אני אלך לחתום,״ אמרתי קם מהמיטה אך ידה עצרה בעדי. ״אל תלך נייל, בבקשה,״ היא התחננה. שילבתי את אצבעותיי בשלה ונשקתי ליידה. ״אני כבר חוזר לאב, אני לא עוזב אני מבטיח,״ לחשתי ויצאתי כדי לסיים עם השחרור.

*

״את צריכה לאכול,״ אמרתי כשנכנסנו לבית שלי, משפשף כפות ידיי ומוביל אותה לסלון. ״שבי כאן ואני אלך לראות מה אפשר להכין,״ הצבעתי לספת העור במרכז. היא התיישבה ומיד הכנתי אוכל לשנינו.

*

אחרי ארוחת הערב סיפרתי לה את כל מה שעברתי בשבוע הזה והיא שיתפה אותי במה שעבר עליה. מאותו הרגע ידעתי שאני לא יכול לנשום אוויר שהוא אינו אותו אוויר שהיא נושמת. הלב שלי כואב רק מלחשוב על החיים שלי בלעדיה.

״ריה?,״ עיניה מעט נעצמות וראשה נח על כתפי. ״הממ?,״ חייכתי וסובבתי את פנייה אליי בעדינות רוכן לשפתיה. ״אני אוהב אותך,״ לחשתי מצמיד את שפתינו לא מחכה לתשובה אך ידייה במהרה נחו על חזהי מתנתקת מהנשיקה ומביטה לעיניי.

״מה קרה?,״ שאלתי לחוץ מעט. ״אני..,״ היא השפילה את מבטה והסמיקה, ״אני אוהבת אותך גם ניילר,״ חייכתי למשמע הכינוי. ״עכשיו אפשר?,״ הנהון קצר ממנה הספיק ושפתינו נלחצו שוב בתיאום מושלם זזות ומשלימות אלו את אלו.

~~~
אז הנה עוד סיפור שבא לסיימו, לאלו שקראו אני מקווה כי נהנהתם.
ולאלו שאוהבים לקרוא הרבה אחרי שהסיפור הסתיים, אל תתבישו להשאיר תגובה, כי זה תמיד מחמם את הלב.
בפעם האחורנה לסיפור זה.
באהבה,
וויט א'נגל.
נ.ב. סיפורים אחרים יעלו בקרוב, תוודו שאתם עוקבים אחריי, ואחרי הסיפורים.
כי לכול סיום יש התחלה חדשה, לפחות אצלי ;)