Breaking point [niall horan]

chapter 21

נקודת המבט נייל

עמדתי על ברכיי, כפות ידי צמודות זו לזו ועיניי לחות מדמעות שמאיימות לפרוץ החוצה כל רגע. ״ריה בבקשה,״ השתיקה שלה רק הגבירה את הכאב לב שלי. הרגשתי שעם כל שנייה שעוברת והיא שקטה רק מביטה בי ברחמים, אני נקרע יותר ויותר מבפנים.

״נייל אני..,״ היא עצרה את מילותיה עוד לפני שהתחילה. ״ריה,״ לחשתי אוחז בידיה העדינות אל תוך שלי. ״אני מבין אם את לא רוצה לסלוח לי רק תגידי לי שאני אדע,״ כמה דמעות חמקו מבעד לחומת הרגשות שהצבתי.

״את לא יודעת עד כמה אני מצטער, אני כל כך מצטער שאני לא יכול לשאת יותר את האשמה, את הדמעות שלך, את הכאב שאני גורם לך, את התסכול והמועקה שתי שאני מוציא עלייך,״ הדמעות השקטות כבר הפכו לבכי, והרגשתי כל כך נחות אבל לא היה לי אכפת, אני מתפלל בלי הרף בליבי שתסלח לי.

הנחתי את ראשי על ברכיה מתחנן שתסלח לי בליבי וממשיך למלמל עד כמה שאני מצטער, הרגשתי את הנשימות שלי נהיות כבדות ואת החזה שלי כואב ומתהדק יותר ויותר. ״בבקשה, בבקשה, אני אעשה הכל, אני מצטער,״ לחשתי אך הבכי גבר ללא שליטתי.
~~~
אז הסיפורים האלה לא מעניניים אתכן?
אז אני אשמח לדעת מה כן?
אולי סיפור על אשטון תרצו?