Breaking point [niall horan]

chapter 18

מטרה: 20 הצבעות.
נקודת המבט ריה

מישהו ליטף את שערי ופניי, מגעו היה רך ומדהים שהרשתי לעצמי להתענג על מגעו. לפני שעיניי נפקחו ועיניים כחולות ניבטו עליי, עיניים שראיתי באופן קבוע שמהם ניבט קור מקפיא ורוע אכזרי כרגע, ניבט בהם משהו הרבה יותר רך. סולח ואמיתי משהו המשקף בתוכו טוב ואהבה.

משהו שמעולם לא ראיתי בעיניים הכחולות האלו, זה היה נייל. הבנה חלחלה בי קצת מאוחר מידי. נעתי אחורה בצורה מהירה, והבעה פגועה עלה על פניו של נייל במידיות. המצב כל כך בלבל אותי שרציתי להתקרב בחזרה ולחבק אותו, אך מיהרתי לסלק מחשבה זאת מראשי.

זה נייל!! נייל הורן!! שהפך את חייך לבלתי נסבלים!! ששינה את עורו משנייה לשנייה מרגע לרגע. שהשנאה שבוערת בעורקיי כלפיו יכולה להעלות באש מדינה שלמה. זכרי זאת, גערתי בעצמי בכוח.

וזה גרם לרגשותיי להיאטם, לגופי להפוך לנוקשה וחזק, כעס ושנאה עלו בי כלפיו. אך לעומתי, בעיניו השתקפו פגיעה והתנצלות. לא ידעתי איך להתייחס לכך איך להכיל את זה. אך זיכרון כואב עלה בי, זיכרון מאותו ערב בביתי שנתתי לו את הזדמנות שרצה. את הזדמנות להשתנות והזדמנות לקבל אותו.

אך ההחלטה שלו הבהירה לי שאין לו רצון בכך
ואני רק השלתי את עצמי למשך זמן קצר ואני לא מתכוונת לעשות זאת שוב!! ״אני רק רוצה להתנצל,״ הוא אמר בקול רך ונמוך מקרב את גופו אליי.

התרחקתי יותר, מרגישה כמו חייה כלואה. הרגש הרגיל שהרגשתי סביבו. ״תן לי רק לצאת,״ יבבתי בשקט, בכעס וחרדה. ״אני לא אמנע ממך לצאת,״ הוא אמר מתרחק ממני, ״אני רק רוצה להתנצל.״ הוא נראה פגיע כל כך כמו גור קטן שחטף בעיטה נוקשה.

האם אתן לו? או שאהיה כמוהו ואפנה לו את גבי בלי אפילו לשמוע את דבריו?