אדלה | 1912
אני קמה בדיוק כמו כל בוקר, עם הרעש של השופר שמצלצל באוזניי. אני מושכת את המצעים הדקים מעליי, ומניחה אותם בצד. אני נעמדת, מניחה את כף הרגל החמה שלי על הרצפה הקרה ממלט. אחרי זה אני הולכת לארון הבגדים הקטן שלי -יותר נכון מאוד קטן-ולוקחת מדים נקיים. אני מחליפה את כותנת הלילה הוורודה ממשי שלי.
הכותונת הורודה ממשי היא מתנה מהאבא-החורג הסוטה שלי. הוא נתן לי את זה כשהוא עבר לבית של אבא שלי. הוא תמיד הביט בי מוזר, כאילו הוא רצה ממשהו ממני. יום אחד הוא אפילו ניסה לגעת בי במקומות שאף אחד לא נגע בהם לפני.
אבל לפני שזה יכל לקרות, בעטתי לו ישירות לביצים.
*פלאשבק*
"אדלה! בואי לכאן!" האבא-החורג שלי צעק ברחבי הבית. "אל תהיי עקשנית, ותכיני לי קצת מהספגטי הטעים שאת מכינה."
"אני לא יכולה, אני עסוקה בלעשות שיעורי בית." שיקרתי. לא באמת היו לי שיעורי בית, למען האמת לא הייתי צריכה לעשות משהו. זה היה רק תירוץ כדי שהשמוק הזה יעזוב אותי.
"את יכולה לעשות את שיעורי הבית שלך מאוחר יותר. בואי למטבח עכשיו!" הוא צעק.
גלגלתי את עיניי, וסגרתי את המגזין לנוער שקראתי. בדיוק הגעתי לקטע המרגש, הם בדיוק דיברו על איך לגרום לבן לאהוב אותך.
ירדתי למטבח. והנה הוא היה שם מחכה לי, עם כל המצרכים שמסודרים על השולחן.
"תלמדי אותי איך להכין כדי שלא תצטרכי להכין אותם כל פעם בשבילי."
אני רוגזת, "בסדר."
לקחתי את הפסטה היבשה והלא מוכנה והנחתי אותה בקערה. חיממתי את המים על הכיריים, וחיכיתי לזה שיתבשל.
"אז... אדלה. את שמחה שאני הולך להיות האבא החדש שלך?" הוא שאל.
"לא באמת, אתה אפילו לא גדול מספיק בשביל להיות אבא שלי. אתה קטן יותר פי שתים מהגיל של אמא שלי." ירקתי.
הוא חייך. "לא הייתי חושב ככה." הוא התקרב אליי עד לנקודה שיכולתי להרגיש את הנשימה המסריחה שלו על כתפי. "את יודעת, אני הולך לקחת את מה שנשאר מהכסף של אבא שלך. ואחרי זה, אני הולך לקחת אותך."
הוא הניח יד על מותניי, ומחבק אותי מאחור. הוא לוקח חלקים משיערי ומעביר אותם למאחוריי כתפי. הוא התחיל לנשק בנשיקות חטופות את צווארי.
דחפתי אותו אחורה, אך התקשיתי לעשות את זה. הוא הזיז יד אחת מהמותן שלי, לחלק הפרטי שלי. הוא אחז שם בעזרת ידו.
דחפתי אותו אחורה שוב חזק יותר, הפעם המרפק שלי הכה את חזהו. התחלתי לצרוח. הוא הוריד את ידו כדי לכסות את פי.
"ששש... את לא תרצי לספר לאמא שלך על זה נכון, וגם אם תגידי, היא לא תאמין לך. היא אוהבת אותי יותר מידיי."
הוא צודק. אמא שלי לא תאמין לי. היא תקועה תחת הכישוף הרשע שלו.
"לך תזדיין! תתרחק ממני!" צרחתי. הלכתי אחורה, בעטתי בו במקום שזה יכאב הכי הרבה. הוא גנח, ואחז את הביצים שלו לפני שנפל לרצפה.
"היי, תזכרי מה שאמרתי נסיכה! אל תספרי לאנשים. בגלל שאם תספרי, אני אצטרך להעניש אותך."
לא הייתי צריכה לשמוע מילים נוספות. רצתי בחזרה למעלה, ונעלתי את עצמי בתוך החדר שבו נתתי לדמעות שהיו כלואות בעיניי, ליפול.
ידעתי שהוא לא רק רצה את הפסטה שלי.
YOU ARE READING
Asylum (Harry Styles AU)
Fanfictionבית משוגעים זה לא מקום להתאהב בו. אדלה קינג מתנדבת בבית משוגעים, מכיוון שאמא שלה חושבת שזה ישנה את ההתנהגות המזוויעה שלה. כשהיא גילתה שהיא הולכת לעזור לגבר בשם הארי סטיילס, היא אף פעם לא חשבה על כך שהיא תקרא לו דאדי. - הכותבת: pizzaharold המתרגמת: f...
