אדלה|1912
כמה ימים אחר כך
כל אחד שעבר בבית המשוגעים, ורוב המטופלים היציבים השתתף בהלוויה שנערכה לכבוד טריש. כמובן שהם לא פתחו את ארון הקבורה בגלל איך שהתעללו בראש שלה. לפני כמה ימים הגופה שלה נמצאה חתוכה לחתיכות ומפוזרות ברחבי היער מאחורי בית המשוגעים. כמה חלקים מגופה היו רקובים ואכולים על ידי חיות רעבות.
מטופלם עמדו בתורות באמצע הספסלים כדי להגיד שלום סופית לטריש, גם אם הם אף פעם לא זיהו אותה או דיברו איתה.
בעלת הבית דיברה עם משפחת של טריש, מבשרת להם את החדשות הנוראיות על מותה. אף אחד ממשפחתה אפילו העז להגיע להלוויה, לא ביתה ולא בנה.
כשהזמן הגיע הארי ואני אמרנו את הלהתראות שלנו,הנחתי ורד אדום מעל ארונה ואמרתי "סליחה." לאידעתי למה אמרתי סליחה. אני מנחשת שהמחשבה שהמשפחה שלה לא הגיע להלוויה שלה, או הדרך הטרגית שבה מתה גרם לי להגיד איכשהו רחמים כלפיה.
אחרי שסיימנו עם הכל, ישבנו על אחד הספסלים מחכים להתקהלות שתתחיל.
הפעם הארי לא ניסה לעשות שום דבר מיני, הוא נשאר בשקט והחזיק את ידי בחוזקה גורם לי להיות בטוחה שידעתי שהוא שם בשבילי. אנחנו הכומר שדיבר על מותה, אני בכיתי.
מסתכלת אחורה אל היום שגרם לי סיוטים בלילה. לפעמים כשלא יכולתי לישון, הייתי מתגנבת למשרד בעלת הבית וגונבת את המפתח מהמגירה כדי שאוכל לישון ליד הארי.
•פלאשבק•
פתחתי את דלת הפלדה בשקט מנסה לגרום לכמה שפחות רעש. לא רציתי שאף אחד יתעורר, ואם מישהו יתעורר אני אוכל להיתפס.
כשפתחתי את הדלת, נתתי לעצמי להיכנס, דוחפת את הדלת לאיך שהיא הייתה מקודם.
הארי בטח שמע את הרעש הקטן שהדלת גרמה כי עיניו נפתחו ושפתיו נפרדו. הוא היה עטוף בשמיכה דקה, ונראה שהוא היה רק בבוקסר כי הסרבל שלו היה תלוי על קולב.
"מי זה?" הוא לחש.
"ששש זאת רק אני." אמרתי.
הארי הרים את ראשו כדי לראות אותי, אבל לא יכל מכיוון שהיה כמעט חשוך לגמרי. האור היחיד שהיה הגיע מבחוץ היה המגדלור שהבהב כל הזמן, גרם לזה כמעט בלתי אפשרי לראות.
"אדלה,מה את עושה כאן? וחשוב יותר, איך הגעת לכאן?" הוא שאל אותי.
"התגנבתי אל משרדה של בעלת הבית כדי לקחת את המפתח." אמרתי.
הלכתי אל המיטה הקטנה שלו, הוא פתח את זרועותיו והחזיק אותי קרוב. החמימות של עורו גרמה לי להרגיש בטוחה וחמה. הוא עטף את זרועותיו סביב מותניי והנחתי את ידיי את חזו.
"לא יכולתי להירדם." לחשתי. ״היה לי סיוט."
"הוא היה על טריש?" הוא לחש ברכות אל אוזני, כשידיו שיפשפו את גבי.
"כן." עצמתי את עיניי בשקט וקברתי את פניי אל תוך צווארו. שפתיו השתהו על שיערי לרגע קצר לפני שהשתהו על מצחי.
"אל תדאגי בייבי גירל, אני תמיד אהיה כאן איתך בכל צעד שתקחי." הוא אמר. ״לכי לישון בייבי, את נראית עייפה."
•הפלאשבק נגמר•
כשההתקהלות נגמרה, הארי ואני נשארנו מאחורה כדי להתפלל.נהארי לא באמת התפלל אבל הוא נשאר איתי רק למקרה שאהיה צריכה משהו.
נשענתי על ברכיי והנחתי את מרפקיי על הספסלים שמולי. שילבתי את ידיי ביחד, ואמרתי את תפילותיי.
אלוהים, בבקשה תסלח לי.
YOU ARE READING
Asylum (Harry Styles AU)
Fanfictionבית משוגעים זה לא מקום להתאהב בו. אדלה קינג מתנדבת בבית משוגעים, מכיוון שאמא שלה חושבת שזה ישנה את ההתנהגות המזוויעה שלה. כשהיא גילתה שהיא הולכת לעזור לגבר בשם הארי סטיילס, היא אף פעם לא חשבה על כך שהיא תקרא לו דאדי. - הכותבת: pizzaharold המתרגמת: f...
