אדלה | 1912
כשקמתי, ציפיתי שזה יהיה בוקר נחמד ונפלא. הייתי מתעוררת מכינה להארי כוס קפה, ומכינה ארוחת בוקר לשנינו. אבוי, טעיתי. הכאב שהארי גרם לי אתמול בלילה הרגיש כאילו מישהו איגרף את האיזור שם למטה. עם כמעט כל צעד שלקחתי, יכולתי להרגיש שזה שורף.
התמודדתי עם זה, והלכתי עם זה.
כשעיניי נפתחו, הסתכלתי לצד כדי לראות מכתב שוכב על כרית שהארי ישן בה.
אדלה,
שכחתי לספר לך שיהיה לי ראיון עבודה בבוקר. אני מתנצל. הלוואי שיכולתי לשכב לידך.
אני מקווה שהייתה לך שינה נפלאה פרח תמים שלי. אל תתגעגעי אליי יותר מדי, אני אחזור בסביבות 3 אחר הצהריים.
שלך, הארי x
נאנחתי. התכווצתי מכאב כשהלכתי אל השירותים. עשיתי את ענייניי, שטפתי ידיים, ואז שטפתי פנים עם סבון שהארי קנה.
הלתי למטבח להכין לי חביתה. כשסיימתי החלטתי לנקות את הבית של הארי כי אלוהים יודע מה הוא לא עושה.
כשניקיתי את התקרה עם מטאטא, ווידאתי שאין קורי עכביש שנשארו מאחורה. כשהתחלתי לנקות ראיתי משהו תלוי מהתקרה שלא ראיתי לפני כן.
זה היה חוט, עם לולאה בסוף כדי שיהיה אפשר לשים אצבע ולמשוך בקלות.
עמדתי על קצות אצבעותיי והגעתי עם ידי כדי למשוך את החוט. כשעשיתי את זה, מדרגות מעץ עפו החוצה. זאת הייתה עליית גג. משהו שלא שמעתי לפני זה.
עליתי במעלה המדרגות ונכנסתי לעליית הגג.היה מאוד חשוך. היו קופסאות מסביב, חלק מתויגות בהם השמות ילדות וחלק הנאה.
התכופפתי קצת כי עליית הגג הייתה קטנה.הלכתי לעבר קופסא שרשום עליה ילדות ופתחתי אותה. בפנים היו ציורים ותמונות של הארי כשהיה ילד.
חלק עם אמא שלו ועם אבא שלו. אמא שלו נראתה יפה, אבא שלו נראה זקן אבל דומה מאוד להארי. הארי היה התוצר המושלם של שניהם, אפשר לראות קצת מכל דבר שבא מהוריו.
בנוסף, בתוך הקופסא היו ציורים של הארי כשהוא היה ביסודי. היה אחד שהארי צייר בית, את אמא שלו, ואבא שלו. כולם החזיקו ידיים והיו להם חיוכים גדולים על פניהם.
חייכתי מהמחשבה שהארי היה ילד קטן. מדמיינת את הארי בבית ספר יסודי מצייר וצובע ולומד את האלף בית מחמם את ליבי.
החזרתי הכל לקופסא וסגרתי אותה בעדינות, עברתי לקופסא הבאה.
הנאה.
פתחתי את צידי הקופסא והרמתי את הדבר הראשון שראיתי. זה היה אלבום לתמונות. פתחתי את האלבום.
הדם של זורם דרך גופי. הרגשתי עור ברווז מתחיל מזרועותיי לרגליי. ידיי החלו לרעוד מפחד ממה שראיתי.
אלו היו תמונות שלי. היו כלכך הרבה תמונות עושה את הדברים הכי רנדומליים. לדוגמא, הולכת לבית שלי, עושה פרויקט עם חברות שלי, חלק מהם שאני הייתי באחת מקבוצות הספורט בבית ספר שלי.
דמעות החלו לפול מעיניי כשהרמתי אלבום אחר. הפעם, הוא תויג במילה בייביגירל, עם טוש שחור ועבה.
פתחתי כדי לראות תמונות שלי נוגעת בעצמי, בסלון, בשירותים. הייתי ערומה, בקושי יוצאת מהשירותים אחרי שהתקלחתי. אני עם תחתונים וחזיה.
כל דף היתה לו אות מוצמדת.
בייבי גירל,
הלווי שידעת שאני קיים. יכולתי לגרום לך להרגיש כלכך טוב ביבי. אני מסתכל עלייך כשאת נוגעת בעצמך. אני יודע שזאת טעות אבל אני לא יכול לשלוט בעצמי.
בייבי, את גורמת לי להיות קשה כל כך. הלוואי שיכולתי להתחבר לאיבר הטרי והתמים שלך. את תתחנני בשבילי היות מהיר יותר ואסכים כי אני אעשה הכל בשביל הפרח שלי.
אני לא יכול לחכות שתהי כרוכה סביב האצבע שלי. אנחנו יכולים לעשות כל כך הרבה כיף. כשזה יהיה אחד מהלילות הגשמיים האלה, אני אמצוץ את האיבר שלך. אדחוף את האצבעות שלי בתוכך. פנימה והחוצה, פנימה והחוצה. האגודל שלי תעבוד בלדחוף לחץ על הדגדגן שלך. כשאת בשיא, את תצרחי דאדי.
אל תדאגי בייביגירל, דאדי ידאג לך כמו שצריך.
אני אוהב אותך כלכך בייבי, בבקשה תאהבי אותי בחזרה יום אחד.
הארי.
סגרתי את האלבום, והבאתי אותו למטה. ובדיוק הארי נכנס.
לא בזבזתי זמן וזרקתי את האלבום על החזה שלו.
"מה קרה בייבי?" הוא אמר.
"מה קרה!" צרחתי. ״אני אגיד לך מה קרה. צילמת אותי מאחורי גבי."
הרמתי את האלבום והלכתי לעמוד מסוים.
"תסתכל! התמונה הזאת נלקחה לפני חצי שנה." הצבעתי.
"בייבי תקשיבי לי." הוא אמר. ״אני יכול להסביר."
"אני לא רוצה שתסביר חרא." אמרתי. ״סיימנו.רגע-סיימנו עם מה? לא היינו ביחד מההתחלה."
"לא, לא, בייביגירל אל תגידי את זה. תני לי להסביר לך את זה. בבקשה אל תעזבי אותי." הוא התחנן.
זזתי מהארי. רצתי אל הדלת. פתחתי אותה ורצתי החוצה לחצר הקדמית.
בנקודה הזאת. לא היה לי איכפת שאני עדיין בלבוש השינה שלי בלי נעליים. לא היה לי איכפת שכמה מהדברים שלי עדיין בבית. פשוט הייתי צריכה לצאת.
לפני שיכולתי לרוץ לכיוון כלשהו, הארי תפס במתניי. הוא משך אותי לכתפיו כך שידיי היו הפוכות ורגליי היו באוויר.
הרבצתי לגבו עם האגרוף הקטן שלי בתקווה שזה איכשהו יפגע בו ואז הוא ישחרר אותי. זה לא עבד.
"תפסיקי להרביץ לי." הוא אמר כשסחב אותי בחזרה לתוך הבית.
"תן לי ללכת הארי!"
"לא עד שאני אומר לך את מה שאת צריכה לשמוע."
"אני לא רוצה לשמוע כלום ממה שיוצא מהפה שלך!"
"אדלה, אני פאקינג אוהב אותך. את תקשיבי למה שיש לי להגיד. לא עברתי הרבה חרא רק בשביל שתברחי ממני."
YOU ARE READING
Asylum (Harry Styles AU)
Fanfictionבית משוגעים זה לא מקום להתאהב בו. אדלה קינג מתנדבת בבית משוגעים, מכיוון שאמא שלה חושבת שזה ישנה את ההתנהגות המזוויעה שלה. כשהיא גילתה שהיא הולכת לעזור לגבר בשם הארי סטיילס, היא אף פעם לא חשבה על כך שהיא תקרא לו דאדי. - הכותבת: pizzaharold המתרגמת: f...
