אדלה | 1912
"הו, ובכן..." אני מנסה להגיד את המילים המדויקות. "אממ, בוא רק נלך ונשב מתחת לעץ התפוח."
הלחיים שלי כנראה אדומות כמו עגבנייה, כל כך אדומות שאני בטח כבר לא יכולה לראות את הנמשים שלי יותר.
הארי ואני צועדים על נתיב כהה מגרניט שמוביל לגינה. עברנו פרחים שונים, וכמה פירות שבקושי צומחים, הצמחים של הפירות יבשים לחלוטין.
המחשבות שלי על הגינה היפה נקטעה בגלל הארי.
"אדלה, תראי." הארי מצביע על אישה קשישה שיושבת וברכייה מחוצות לחזה שלה. היא זזה קדימה ואחורה, הפה שלה זז, לוחשת מילים בג'יבריש לעצמה.
"כן, אני יודעת. ראיתי אותה מסיבות מסויימות." אני אומרת. "לפעמים כשאני בארוחת צהריים, אני רואה אותה אוכלת באותה צורת ישיבה. וכל פעם כשמישהו מנסה להתקרב אלייה, היא תוקפת. היא מאמינה שהם מנסים לקחת את האוכל שלה."
"שנעזור לה?" הוא שואל בחשש.
"לא הייתי טורחת לעזור, היא מקבלת הרבה עזרה מרופאים אחרים, בסופו של דבר, כולם מאבדים הרבה דם ושריטות בכל הפנים שלהם." אני אומרת.
אני אוחזת ביד של הארי ומושכת אותו מתחת לעץ התפוח. אני מתיישבת על הדשא הטרי ומשלבת את רגליי.
"שב." אני אוחזת בידו ומסמנת לו לשבת. הוא מתיישב, לא באותה צורת ישיבה כמוני, אך במקום הוא יושב עם רגליו מתוחות, גבו נשען נגד העץ וידיו מאחורי ראשו.
שני ברכינו נוגעים, שלו מכוסה, שלי חשופה. (-הרגל שלו מכוסה כנראה עם המכנס והיא עם שמלה אז הברך שלה חשופה) הארי נשען לצד השני של הדשא ומרים נרקיס קטן, ואז מושיט לי אותו.
"תודה." אני אומרת בנחמדות בגלל היחס הנחמד שלו.
"את לא צריכה להודות לי. אני מתערב שקיבלת הרבה פרחים כשלא היית נעולה בחור הזה." הוא אומר. הוא מרים נרקיס נוסף ומוציא את העלים.
אני מנידה בראשי, "לא ממש, תמיד הייתי נעולה בחדר שלי. אמא שלי והאבא-החורג שלי בקושי נתנו לי לצאת מהבית."
"למה את חושבת שהם יעשו את זה?" הוא שואל.
"הו, אני יודעת למה הם נעלו אותי." אני מריחה את הנרקיס. "זה תמיד היה האבא-החורג שלי ששכנע את אמא שלי. הוא רוצה לנעול אותי כי הוא חושב שאני שייכת לו. אבל אני לא שייכת לו, אתה יודע למה?"
"לא אני לא. למה?" הוא עונה לשאלה שלי.
"מכיוון שהוא אף פעם לא סימן אותי. הוא אף פעם לא נתן לי נשיכת אהבה... זה למה אני לא שלו. ואני לא רוצה להיות. אבל כן, הוא הסיבה שאני בקושי יכולה ללכת למסיבות, רק מתי שאני מתגנבת. הוא לא נותן לי להישתכר או לאבד את הבתולים שלי."
YOU ARE READING
Asylum (Harry Styles AU)
Fanfictionבית משוגעים זה לא מקום להתאהב בו. אדלה קינג מתנדבת בבית משוגעים, מכיוון שאמא שלה חושבת שזה ישנה את ההתנהגות המזוויעה שלה. כשהיא גילתה שהיא הולכת לעזור לגבר בשם הארי סטיילס, היא אף פעם לא חשבה על כך שהיא תקרא לו דאדי. - הכותבת: pizzaharold המתרגמת: f...
