אדלה | 1912
אני לא מאמינה שכל זה קרה ביום אחד. הוא סימן אותי, אני שלו עכשיו. הדרך שבה הארי נגע בי הדליקה משהו בגופי. כששפתיו נלחצו נגד עורי וידיו חקרו את גופי; לא רציתי שהוא יפסיק. ידעתי שזה היה שגוי, אבל לא יכולתי לעצור את זה מלקרות.
הארי ואני הולכים אל חדר האוכל. הגברת מולנו, אם היא תתפוס את הארי עושה לי משהו - אפילו רק נגיעה פשוטה ביד - הוא ייענש.
כשאנחנו מגיעים אל חדר האוכל הארי נכנס לתור עם השאר, עם מגש בידיו. מה שאומר, שאני הולכת לסוף המטבח. אני פותחת את הדלתות שמובילים אותי לשם. אני במהירות צובטת את אפי בזמן שאני עוברת את המקרר הקטן כדי לקחת את הארוחה שלי.
אמא שלי ארזה לי תפוחי אדמה אפויים, אורז, וקצת אפונה. אני מדליקה את הכיריים ושמה מחבת קטן. אני מניחה את האוכל שלי על המחבת כדי שיתחמם.
כשהאוכל שלי מוכן אני שמה אותו בצלחת, ומשאירה את המחבת בכיור. אני לוקחת כפית, מזלג, ואת הצלחת המלאה באוכל שלי ביד אחת בזמן שהיד השנייה פותחת את דלתות המטבח. אני הולכת דרך חדר האוכל, ומביטה בהארי.
אני מבחינה בו יושב עם חבורת מטופלים אחרים, צוחקים ומדברים. אני מחייכת למחשבה שהוא מתחבר עם אחרים חוץ ממני. אני הולכת לכיוונו וטופחת על כתפו. הוא מפסיק לדבר ומסתובב. אני משעינה את ראשי קרוב יותר לאוזנו.
"נתראה מחר." אני לוחשת.
הוא מחייך ומביא את שיניו לשפתו התחתונה, נושך אותה.
"לא יכול לחכות." הלחיים שלי מתחילות להתחמם, וכפות ידיי מתחילות להזיע.
אני מתרחקת, והולכת אל עבר דלתות חדר האוכל. בדיוק כשאני עומדת לדחוף את הדלתות, מישהו אוחז בפרק כף ידי בחוזקה.
"לאן את הולכת אדלה? חשבתי שאת נשארת לארוחת ערב." הגברת אומרת. היא מביטה בי עם עיניים תמימות.
"אממ אני רוצה לאכול לבד... בחדר שלי. אני לא רוצה להישאר לארוחת ערב." אני אומרת. היא ממצמצת ומהנהנת בראשה.
"אני מבינה. לכולנו יש את הימים הרעים האלה. אני זוכרת כשעבדתי כאן לראשונה... היו לי כאבי ראש חזקים." היא אומרת. הגברת משחררת את פרק כף ידי ומניח את ידייה על כתפיי. "לכי, תאכלי בחדר שלך. אבל בבקשה תחזירי את הצלחת בבוקר."
אני מהנהנת בראשי ויוצאת. החיוך האוהב המזוייף שהיא עושה גורם לי לרצות להרביץ למשהו... או למישהו. אני הולכת מסביב לפינה ונכנסת אל החדר שלי. אני מתיישבת על המיטה שלי ואוכלת בשקט. כשאני שמה את האפונה הקטנה בפה שלי אני שומעת גניחות מחדר אחר מה שגורם להקשות עליי לבלוע את האוכל.
אני עוזבת את האוכל על המיטה שלי, ומנגבת את הפה שלי לפני שיוצאת מהחדר. אני עוקבת אחרי הגניחות, הם מתחזקות יותר ויותר עם כל צעד שאני לוקחת.
YOU ARE READING
Asylum (Harry Styles AU)
Fanfictionבית משוגעים זה לא מקום להתאהב בו. אדלה קינג מתנדבת בבית משוגעים, מכיוון שאמא שלה חושבת שזה ישנה את ההתנהגות המזוויעה שלה. כשהיא גילתה שהיא הולכת לעזור לגבר בשם הארי סטיילס, היא אף פעם לא חשבה על כך שהיא תקרא לו דאדי. - הכותבת: pizzaharold המתרגמת: f...
