הארי | 1912
כשאדלה עזבה לבית ספר, נשארתי בבית ועשיתי כמה עניינים שהייתי צריך לדאוג להם. הלכתי במסדרון שלי ומשכתי במתג שתלוי על התקרה. כשמשכתי בו מדרגות התחילו לצאת. טיפסתי עליהם עם ידיי מחזיק את המדרגות העבות ונכנס לעליית הגג שלי.
כשהתכופפתי וחיפשתי סביב קופסא שמתויג בה השם ׳אלבום'. מצאתי את הקופסא עמוק באחת הפינות. העברתי את ידי כדי להסיר קצת אבק שנאסף במשך הזמן שהייתי בבית המשוגעים. פתחתי את המכסה והוצאתי את האלבום המצולק. פתחתי אותו כדי לראות את התמונה הראשונה של הבייביגירל שלי, לפני הרבה זמן.
התמונה מזכירה לי את היום שהובלתי את עיניי בפעם הראשונה אל הפרח התמים שלי. אני זוכר את השמלה הוורודה והקצרה שלבשה, היום ששיערה היה מונח אחורה עם קשתית אדומה בשלמות קשור בסרט. הדרך שהלכה עם ספריה כנגד חזיה, ופיה זז בזמן שדיברה עם חברה שלה בפארק.
בחיים לא ראיתי מישהי כלכך יפה ומושלמת, לא יכולתי לפספס את ההזדמנות בלי לצלם. הייתי צלם מתלמד בקולג של העיירה הקטנה, ניסיתי את המצלמה שלי ולקחתי תמונה מהירה שלה.
כשהתחלתי להיות אובססיבי ומוקסם ממנה לקחתי צעד קדימה ועקבתי אחריה לכל מקום שהלכה. בזמן הזה לימודים לא היו משנים לי יותר, הייתי צריך לדעת הכל עליה.
אחרי שגיליתי את השם שלה, היא תמיד תהיה בראשי. היא תמיד תהיה הסיבה ללמה השכנים שליד יצעקו לי לשתוק באמצע הלילה.
השגרה תהיה די ברורה עכשיו. התעוררתי, מתכונן ליום הזה, וממהר לבית ספר התיכון של אדלה בחניה ומוודא שהפרח שלי תגיע לשם בבטחה. אחרי שהגעתי לשיעורים ועשיתי כלום חוץ מלשבת ולחלום על הנסיכה שלי.
כשהפעמון צלצל קמתי מהכיסא במהירות ורצתי אל האוטו שלי, שוב חניתי בחנית בית הספר, וצילמתי כמה תמונות. ככה הימים שלו היו, עד עכשיו. נשרתי מהקולג ועזבתי את כל ההשכלה שלי בצד בשביל הבייביגירל שלי.
אם אני מתחרט על זה? ברור שלא.
זה היה טיפשי? כן.
אני מוודא שהאלבום שלי מונח בזהירות מאחורה ונעול בעלית הגג איפה שהבייביגירל שלי לא תוכל למצוא את זה.
לאדלה עוד היו כמה שיעורים ל5 שעות הבאות. החלטתי שאני אלך לסיבוב בבית המשוגעים כדי לראות מה קרה עם רבקה ולואי. לפני שאני עוזב אני הולך לחדרי כדי לקחת שקית נייר עם הסכום הדרוש כדי לשלם את החוב שלי. נעלתי את הבית והלכתי למקום ההוא.
כשהגעתי התגנבתי מאחורי השער שהוביל לבקתה הקטנה, אותה אחת שאדלה ואני נהגנו לעבוד בה. כשנכנסתי אל הבקתה עיניי התעוורו מהמראה שראיתי.
רבקה מצצה ללואי. לואי גלגל את ראשו אחורה. סגרתי את עיניי והשתעלתי בקולניות.
"הארי לא ידעתי שתבוא לכאן מוקדם משציפינו." רבקה אמרה. שמעתי משהו זז מסביבי.
"אתה יכול לפתוח את העיניים עכשיו." לואי אמר.
פתחתי את עיניי. העברתי להם את השקית, רבקה במיידיות תפסה אותה וספרה את הכסף. גלגלתי את עיניי.
"הכל שם אל תדאגי." אמרתי.
"זה היה תענוג לעבוד איתך הארי." לואי אמר בזמן שלחץ את ידי.
"מסכים. תודה לך שנפטרת מהם בשבילי."
"בכל זמן."
אמרתי שלום ועזבתי את בית המשוגעים. כשהגעתי הביתה סידרתי את האמבטיה כדי לוודא שהכל מושלם להלילה. נרות ריחניים פוזרו מסביב למקום ועלי וורדים הונחו על המיטה.
רציתי לוודא שהבייביגירל תבלה את הלילה הכי טוב בעולם. הפעם הראשונה שלה, רציתי להיות איתי, תשוקתי, ורומנטי בטירוף. לא רציתי שהיא תאבד את הבתולין שלה באיזה מלון מפגר או בתוך בקתה. מגיע לה הכל והרבה יותר מזה.
YOU ARE READING
Asylum (Harry Styles AU)
Fanfictionבית משוגעים זה לא מקום להתאהב בו. אדלה קינג מתנדבת בבית משוגעים, מכיוון שאמא שלה חושבת שזה ישנה את ההתנהגות המזוויעה שלה. כשהיא גילתה שהיא הולכת לעזור לגבר בשם הארי סטיילס, היא אף פעם לא חשבה על כך שהיא תקרא לו דאדי. - הכותבת: pizzaharold המתרגמת: f...
