|בן התינוק|
אדלה
"הארי," אמרתי כשצעקתי בבכי. עטפתי את הבטן שלי באיטיות מנסה להיפטר מהכאב.
"המ," הוא פותח את עיניו. ״למה הערת אותי?"
"התינוק," הארי ישב על המיטה והניח את ידיו על בטני.
"התינוק בסדר? את בסדר?"
"כן," הוצאתי אנחה כשכאב מגיע מהבטן. "אני חושבת שזה הזמן."
"אני אלך לקחת את יסמין."
יסמין נחה שנה בעריסה שלה כמה מטרים מאיתנו. הארי הרים את התינוקת בת השנה שלנו ועטף את גבה, כשראשה היה על כתפו של הארי.
"בייתי תתעוררי. אחיך או אחותך הקטנה באים," הוא לחש לתוך אוזנה.
יסמין התעוררה ושפשפה את עיניה.
"לא, לא, אבא, אני לישון יותר," הפיהוק הקטן שלה אמר. היא נתלתה על הארי.
"אני יודע שאת רוצה ללכת לישון בייבי, אבל אנחנו צריכים לקחת אותך לבית של סבתא."
הרגשתי כאב שוב. ״הארי אנחנו צריכים ללכת עכשיו."
"אמא, למה תינוק לא בא מחר? אני ישנה," יסמין אמרה.
צחקקתי קצת, אבל אז התכווצתי מהכאב שהתחזק מפעם לפעם. קמתי באיטיות מהמיטה שלנו ולקחתי את התיק. בתיק של התינוק היה את כל הדברים ההכרחיים ליצור הבא שיגרום לנו אושר.
"בואי, נלך למכונית," הארי אמר.
הארי נסע לבית של אמא שלי, היינו צריכים לחכות חמש דקות לפני שפתחה את הדלת. הוא השאיר את יסמין איתה, חזר לאוטו והסיע אותנו לבית חולים הקרוב.
תשע שעות ו13 דקות. זה הזמן שלקח לתינוק להגיע. כשהשמש זרחה, יסמין, ג'יימס, ואמא שלי באו לבקר.
הארי החזיק את בן בזרועותיו. הוא חיתל את התינוק שלנו כשנרדם.
"אמא! איפה תינוק?" היא צעקה בכעס.
היא קפצה על מיטת בית החולים. ״הסתכלי," הארי אמר לה.
יסמין הסתכלה על אחיה הקטן בעיניים רחבות. היא נשענה על פניו וניקרה אותו על אפו.
"שם תינוק?"
"שמו הוא בן, הוא אחיך הקטן," אמרתי, כשהארי העביר את בן אל אימי הוא בכה.
"לא, לא. בן. לא בוכה! לא נתת לי לישון בלילה," היא כיסתה את אוזניה עם ידיה. צחקתי ונתתי לה נשיקה על הלחי.
--
|אינטימיות|
אדלה
עברו כבר חמש שנים מאז שבן נולד. הוא בן חמש ויסמין בת שש וחצי. יסמין התחילה כיתה ב בזמן שהתינוק שלנו התחיל גן חובה.
הזמן עבר מהר כל כך. כל כך הרבה ימי הולדת וחגים עברו. אני נשבעת כל מה שעשיתי היה למצמץ.
כשהארי ואני חזרנו מלהקפיץ את ילדנו לבית ספר, הוא סגר את הדלת ונישק אותי.
"עם כמה שאני אוהב שהילדים שלנו בתוך הבית, אני די אוהב את זה כשהם לא כאן," הוא אומר בזמן שנותן לי נשיקה בצוואר.
"למה זה?" שאלתי.
"כי, עכשיו אני ואת יכולים להיות הכי רעשניים שיש."
הארי הרים אותי במהירות וסחב אותי אל הסלון. הוא שחרר אותי, וישב על הספה. הוא מסמן לי בחיקו לשבת, כך עשיתי.
הצמדתי את שפתיי אל שלו. לקחנו את הזמן בלהוריד את הבגדים, הייתי ערומה, הוא היה ערום. דברים התחילו להתחמם.
הזזתי את ידי משיערו כדי לתפוס את הזין הקשה והארוך שלו. העברתי את המסר עם האגודל שלי, אבל לפני שעשיתי ווידאתי שהאגודל תהיה רטובה עם הרוק שלי.
ידיו עטפו את מותניי. יכולתי להרגיש את הציפורניי שלו חודרות את העור שלי. הכנסתי את הזין שלו לכוס שלי. הנחיתי את ברכיי כדי שהוא יוכל להיכנס.
"אדלה, אני צריך להיות בתוכך," הוא גנח. אהבתי את זה, אהבתי להיות בשליטה. הרבה זמן לפני שהיו לנו ילדי הוא תמיד היה השולט אבל כשהזמן עבר גידלתי ביטחון עצמי על הגוף שלי וקלחתי שליטה. אני לא עושה את זה לעיתים קרובות, רק כשאני מרגישה שאני צריכה להתרצות.
"דאדי, אני גם צריכה אותך." גנחתי.
דחפתי את ירכיי כדי שהזין הקשה שלו יוכל להיכנס עד הסוף. כשרכבתי עליו, ידו של הארי הונחה על הדגדגן שלי.
הוא הוסיף לחץ שגרם לגופי להשתגע. ווידאתי שרכבתי על הזין שלו באיטיות, מתגרה בו קצת.
הוא עיסה את הדגדן שלי, ואני התהדקתי סביבו.
"דאדי, מהר יותר." גנחתי. הארי הרים אותי ולחץ אותי כנגד הקיר.
"אני אראה לך איך זיון טוב מרגיש."
הוא החזיק את אחד מהשדיים שלי והכניס אותו לפיו. הזין שלו נתקע בי עם כוח מוכרח, שכמעט איבדתי איזון. עוד דחיפה ועוד דחיפה עד שקיבלתי את ההנאה שרציתי.
"חזק יותר דאדי!"
"בייביגירל, תתהדקי סביבי."
וכך עשיתי. יכולתי להרגיש את עצמי מגיעה לסוף, יכולתי לראות שגם הארי. עיסיתי את הדגדגן שלי, מהר יותר וחזק יותר.
הגעתי לשיא, לפני שהארי יכל הוא גמר החוצא גרם לי לרדת על ברכיי. הוא נגע ושפשף בזין שלו לפני ששחרר בתוך פי.
"זה היה כיף," קרצתי אל בעלי.
"אכן, מוכנה לסיבוב שני?"
"תמיד."
"אני אוהב אותך," הוא אמר.
"גם אני אוהבת אותך," אמרתי לו.
-----------------
הסוף!! תודה רבה למתרגמת ;)
YOU ARE READING
Asylum (Harry Styles AU)
Фанфикבית משוגעים זה לא מקום להתאהב בו. אדלה קינג מתנדבת בבית משוגעים, מכיוון שאמא שלה חושבת שזה ישנה את ההתנהגות המזוויעה שלה. כשהיא גילתה שהיא הולכת לעזור לגבר בשם הארי סטיילס, היא אף פעם לא חשבה על כך שהיא תקרא לו דאדי. - הכותבת: pizzaharold המתרגמת: f...
