[15]

4.5K 278 46
                                    

אדלה | 1912

היד של הארי עושה את דרכה אל תוך התחתונים שלי. האצבעות שלו מזיזות את התחתונים שלי לצד, אני יכולה להרגיש את המבט האינטנסיבי שהוא נותן לי. הוא נושך את השפה התחתונה שלו לפני שהאצבע שלו פוגשת את הדגדגן שלי. הוא משפשף את האגודל שלו מטה ומעלה באיטיות רבה, מתגרה בי. אני נושכת את הלשון שלי, הראש שלי אומר לי להיות בשקט.

הפעמון של הכנסייה מצלצל, והמוזיקה ממלאת את כל הבניין.

"כולם לקום." הכומר אומר. המטופלים, הנזירות והעובדים של בית המשוגעים קמים. הארי מוריד את האצבע שלו מהכוס שלי, הוא מביא את האצבע לפה שלו ומוצץ אותה. אני בוהה בו בזמן שהוא קורץ. אני נעמדת וכך גם הארי.

הכומר מתחיל להגיד את התפילות שלו, הוא גורם לכולם לחזור אחריו. בזמן שכולם עוצמים את עיניהם ומתפללים אני מביטה מסביב כדי לוודא שאף אחד לא ראה את מה שהארי עשה.

אני מתנצלת מולם והולכת אל השירותים. מהזווית של העין שלי, אני יכולה לראות את הארי מחייך - כנראה הוא חושב שאני הולכת לשחרר את הלחץ שבתוך גופי.

כשאני פותחת את הדלת של השירותים, אני יכולה להריח דגים רקובים. השירותים האלה כנראה לא נשטפו במשך שנים. אני הולכת אל הכיור הקטן שיש כאן. אני פותחת את הברז, ושוטפת את פניי במהירות. המים הקרים מרעננים את הפנים שלי, ומעירים אותי.

בזמן שאני מנגבת את פניי עם בד קטן, דלת השירותים נפתחת. הגברת נכנסת פנימה ונועלת את הדלת. היא בוהה בי בזמן שאני בוהה בה עם עיניים סקרניות.

"אדלה, התכוונתי לדבר איתך על נושא חשוב ורציני." היא אומרת. היא משלבת את ידייה על החזה המכוסה שלה.

"בסדר. תשאלי גברת."

"רבקה חברה שלך נכון?" היא שואלת, בזמן שמרימה את הגבות שלה. היד שלה עכשיו מטיילת בקירות המלוכלכים, היא לוקחת אצבע ומברישה אותה בקיר. היא מבחינה בכמה זה מלוכלך ומנגבת את האצבע שלה בשמלת הנזירה שלה.

"אני לא בדיוק חברה שלה, אבל אם אני רואה אותה אני מדברת איתה. למה?"

"ובכן, זה נראה שהיא מבזבזת יותר מידיי זמן עם המטופל ששמו לואי. ואני כבר לא רואה את לואי או רבקה בזמני ארוחת הערב יותר. את לא יודעת לגבי זה," היא מרימה את הגבה שלה, "נכון?"

אני מנידה בראשי. אני לא יכולה לתת להם להיתפס.

"באמת? לא הבחנתי בכך." אני אומרת מנסה לעבור את זה חלק. "בכנות גברת אני לא יודעת על מה את מדברת."

"הממ." העיניים שלה מטיילות בשמלה שאני לובשת.

"באמת כדאי שאלך, אני מפספסת את התפילה." אני אומרת מנסה לחייך.

"כמובן, לכי יקירה." היא נותנת לי חיוך מזוייף.

אני יוצאת מהשירותים, והולכת לכיוון הספסל שבו הארי ואני ישבנו. אני מתיישבת, כשהסוודר שלי מכסה את הברכיים שלי.

הארי מעביר את היד שלו על הברכיים שלי לפעמים, מוחץ אותן מעט.

"את בסדר?" הארי שואל.

אני מהנהנת בראשי.

כשהכומר סיים, התפללתי. התפללתי בשבילי ובשביל הארי, בשביל לואי ובשביל רבקה, בשביל כל החטאים שביצעתי עד עכשיו, ובשביל כל החטאים שיגיעו.        

Asylum (Harry Styles AU)Where stories live. Discover now