פרק 6 - " נקמה."

5K 355 66
                                    

שימו לב שיש גם שיר ! ממליצה לשמוע ביחד 3:

***
" ביי בנות. " אני אומרת ויוצאת מאולם הספורט.
" בהצלחה בדייטטט!!! " ויקה צועקת מאחוריי.
****
" אני יוצאת .." אני יורדת במדרגות .
" לאן את הולכת לבושה ככה ?" אבא שלי מסתכל עליי בהרמת גבה.
" איך ככה ?" הסתכלתי על עצמי. השמלה השחורה המנוקדת בלבן שלבשתי הגיעה עד לקצת יותר מחצי ירך
-היא מחסה את הפציעה-
והשרוולים הגיעו עד אחריי המרפק.
נעלתי מגפיים שטוחים שחורים וגבוהים שהגיעו כמעט עד לברך שלי לשמלה היה מחשוף קטנטן
ומעל זה אני אלבש מעיל שחור כי עוד קר בחוץ.
מה הוא רוצה ?! חוץ מהברכיים שלי והאמות שום דבר לא חשוף! ואם זה העיניין של האיפור , שמתי כולה פודרה, סומק , מסקרה ושפתון כי השפתיים שלי יבשות, זה מה שג'נה אמרה לי לשים ומה מה שקאסי אמרה לי ללבוש מהדברים שקנינו אז , יותר מידי לדעתי וגם יותר מידי חגיגי אבל קאסי אמרה שהיא תקרע לי את התחת באימונים יותר עם אני אגיע לדייט עם ג'ינס, קפוצ'ון וסניקרס.
" אני הולכת לקולנוע עם שון." אני אומרת.
" תשארי בתולה. " הוא מחייך,  מרים את האגודל שלו לחיוב וחוזר ללגום מהקפה שלו , משאיר אותי פעורת פה.
" אתה שוב מתחיל? " אני מתנערת .
" מה ? אני רוצה שהתינוקת שלי לא תגדל !"
" אבא , אני תמיד אהיה הבת שלך.. " אני נותנת לו נשיקה והוא מהנהן. "כן , ככה את משאירה את אבא שלך , שהוא שוחה בים של דאגות ."
אני נאנחת ." יש משהו שתרצה שאני אקח איתי לקולנוע?  "
אני רואה את המבט הערמומי שלו ואני מצטערת ששאלתי את זה.
" תקחי תרסיס פלפל ו..או רגע את השוקר! " הוא רץ ומביא את התרסיס והשוקר. אני מרימה גבה. " את כול זה לקולנוע ?"
" פחח לא ! " הוא פולט נחרת צחוק. " לדייט הראשון שלך !"
" אתה רוצה שאני אחשמל ואעוור את שון? "
אני כבר מתחילה לאבד תקווה.
" רק אם הוא ינסה משהו ." אבא צוחק מנשק לי את הראש ועולה למעלה.
" אני לא דימיינתי את השיחה נכון? " אני מסתכלת על פאצ'ה ולוקה.
פאצ'ה נובח . לוקה מקשקש בזנב.
השעה הייתה ארבע ועשרים . החלטתי ללכת כבר מעכשיו.
לבשתי את המעיל . אני לוקחת את הארנק והטלפון ומכניסה אותם לתיק. לא הופתעתי לגלות שאבא שלי כבר דחף לתיק את התרסיס והשוקר .
אני עולה לאוטובוס .
****
" היי !" אני רצה בקלילות לעבר שון .
" מה אתה עושה פה מעכשיו? " הסתכלתי בטלפון, היה רבע לחמש.
" סתם .. הקדמתי.. " הוא אומר
" חיכית הרבה? " אנחנו נכנסים לקולנוע.
" לא ממש. "
אנחנו קונים כרטיסים , פופקורן ושתייה ונכנסים לסרט .
הסרט היה מצחיק אבל לא ממש התעניינתי בו.
כול הסרט עברו בי מחשבות למה אנדרו ביקש ממני לא לבוא לדייט.
שהסרט נגמר הסתובבנו עוד קצת בחוץ.
עצרנו באיזור חנויות .
הוא הלך לקנות שתייה.  אני בנתיים ישבתי בספסלים. הוא מתיישב ליידי ומושיט לי פחית.  שאני מוציאה את הארנק הוא אומר
" עליי. "
" טוב,  תודה. " אני מחייכת.
" לא,  תודה לך ,  אני ממש נהנתי היום. "
" גם אני ."אני עונה לו.
" אז, אני דאגתי… ההוא ממקודם, הפכתם לזוג בזמן האחרון ,נכון? "
הוא מתכוון לאנדרו?
" ז-זה רק .." אני מנסה להסביר לו אבל הוא ממשיך.
" אני מצטער שהזמנתי אותך לצאת שיש לך חבר. זו בעיה גדולה יותר " הוא משפשף את הראש.
אני מאדימה מעט.
" ל-לא בכלל לא.  אנדרו הוא לא החבר שלי!" אני קמה מהספסל.
" אבל אתם יוצאים , לא? "
" לא!  הוא בסך הכול החבר הכי טוב שלי, אנחנו ממש לא יוצאים !"
" זה… נכון? " הוא מסתכל עליי המום.
" כן, אז זה לגמריי בסדר .אני מאוד שמחתי שהזמנת אותי לצאת… ולא אכפת לי אם אתה רוצה שנמשיך לצאת… "
בחיים שלי לא הייתי כזו ישירה!
"לא, לא, לא " הוא אומר פתאום.
" הא? " אני לא מבינה.
" למה אני יוצא עם מישהי כמוך , אם את לא הבחורה של אנדרו ?! "
הוא לא מודע שאנדרו יוצא עם ג'ניפר? אה נכון הוא עבר לפה לא מזמן...
אבל למה הוא מתכוון ?!
" מה אני עושה? זה היה ביזבוז זמן וכסף!" הוא דופק את היד על המצח שלו.
" שון? " אני עדיין המומה.
" אני מצטער..  אני הגעתי לפה עם החברה שלי, ואנדרו גנב אותה,  אז רציתי לגנוב לו את החברה בחזרה. אני רק רציתי שהוא ירגיש איך זה שעוזבים אותך. "
הפחית נופלת לי מהידיים, אני משפילה את הראש.
"אז בכול זאת,  תשכחי מהכול , נתראה !" הוא טופח לי על הכתף ומתכוון ללכת.
" אני מבין,  אני מבין...זה מה רצית. "
שנינו קופצים ומסתובבים. בחור שיושב מוריד את הכובע שלו והמשקפיי שמש ואני רואה שזה אנדרו !
" אני מבין שיש לך טעם כמו שלי. "  אנדרו נעמד. " רצית לנקום דווקא איזה מהלך עלוב." אנדרו נאנח.
" ש-שתוק ! אתה האחד שגנב את החברה שלי!"
" אני לא זוכר שגנבתי מישהי. אני חושב שהחברה שלך היא זאת שהתאהבה בי."
שון מסתכל הצידה, כנראה שזה נכון. אני שוב משפילה את הראש.
" בכול מקרה… אל תלך סחור סחור , בוא אליי ישירות. " אנדרו מתקרב אליו ושון נסוג.
" מה , אתה רוצה קרב ?!" שון נלחץ
"אין סיכוי,  אני שונא אלימות. " אנדרו מחייך.
"קדימה, בואי נלך הביתה אנדי. " אנדרו הולך אליי ושם לי יד על הכתף.
" שון, " אני משירה אליו מבט. " כל זה היה באמת שקר מההתחלה? כל מה שאמרת.. כל מה שעשית… כל זה ?"  העיניים שלי גדושות בדמעות.
" אני הייתי נחמד אלייך רק כדי שתתאהבי בי. אני בחיים לא הייתי יוצא עם בחורה זולה כמוך." הוא מחייך.
דמעה אחת בורחת לי וזולגת על לחיי.
שון נראה מרוצה מעצמו.
האגרוף של אנדרו עף לפנים של שון.
אני מסתכלת עליו בהלם והדמעות שלי יורדות בלי סוף עכשיו, אני נושכת את שפתי , מחזירה את מבטי לריצפה .
שון נופל על הריצפה ושם יד על הלחי שלו.
" זה כאב ! חשבתי שאתה שונא אלימות! " שון צועק.
" כן , אמרתי את זה, " אנדרו מפוקק את אצבעותיו ומצמצם את עיניו בכעס.  " אז? "
" מה לעזאזל? אתם באמת יוצאים! " שון ממשיך לדבר שהוא על הריצפה.
" לא אנחנו לא. " אנדרו הולך אליי שוב ומסובב אותי ככה שגבי מופנה לשון.
" אבל היא שלי. "  הוא שם יד על כתפי, אבל בחיבוק. אני לא ציפיתי לזה והופתעתי. אנדרו מסתכל אחורנית בעצבים ."ואתה הכעסת אותי שהעלבת אותה."
הדמעות שוב מציפות את עיניי.
אידיוט.. אני לא חפץ.
אנחנו מתחילים ללכת.
אני עוצרת אחריי שהתרחקנו מספיק.רק עכשיו נזכרתי בשוקר ובתרסיס פילפל.
" אתה ידעת על שון מההתחלה? "
" ברור,  וגם על השקר שלו. "
אתה ידעת אבל עדיין באת?
" אבל אל תכניסי אותי לשטויות, אוקיי? בפעם הבאה אני אנעל אותך בחדר שלך.  " הוא אומר ואני מנגבת את הפנים שלי בכף ידי.
" אין שום טעם להכנס לדיכאון מה'קראש' הזה. "
יכול להיות… קשה לומר אבל אני חושבת שהוא מנסה לגרום לי להרגיש יותר טוב.
זה התפקיד שלי בדרך כלל ..
הפרפרים בבטן שלי מתחילים להשתולל שוב. אני נאנחת. מה שהוא גורם לי להרגיש בכול פעם ..
" את באה? "
" כן. " אני מחייכת ומדביקה אותו. אני שמחה שהוא הגיע . הוא היה נראה כמו גיבור..

•°•°•°•
ואי ואי ואיי…. אנדרו גידל ביצים XD
לא יודעת מה איתכן אבל אני גאה 3:
השיר שבפרק נקרא
Waiting for superman nightcore

I Love UWhere stories live. Discover now