I Love U

פרק 39-". forever it's a long time"

" אני פשוט רוצה להתגלגל במיטה כמו ג'חנון ולמות." יבבתי וצנחתי על המיטה שלי, מתעטפת בשמיכה. כמו ג'חנון.
" ולהיות כמו ג'חנון יחזיר לך את אנדרו?" שרלוט ניסתה למשוך ממני את השמיכות.

"הוא בטח שונא אותי .. !"  נאבקתי על השמיכות והוספתי בצרידות,מחבקת אליי את הכרית." לא נתתי לו אפילו לדבר.." פרצתי שוב בבכי ושרלוט צימצמה לעברי את עינייה.
" גם פרידה וגם מחזור ?"

הסתכלתי עלייה לרגע לפניי שחזרתי לבכות.
" מתוקה, קודם כל תדליקי את הטלפון שלך ותראי אם הוא שלח לך הודעה או משהו.."
היא מסרה לי את הטלפון ואני הדלקתי אותו.

" שאלוהים יקח אותן כבר.." נאנחתי בחיוך כשראיתי את כמות השיחות שלא נענו בעיקר מהחברות שלי (בסביבות המאתיים שיחות, הטלפון היה כבוי שבועות) ומלא הודעות שכוללות את משפחות המילים של זונה, מזדיינת ועוד כמה קללות שהגיעו עד לכמה מהדורות הקודמים שלי.

מקסימות. הטלפון התחיל לצלצל ושמה של ויקה הופיע על המסך. בחיי שהתיזמון שלה מדהים. מחיתי את הדמעות, נשמתי נשימה עמוקה ועניתי.

" הלו-" לא הספקתי לסיים את המשפט לפניי שצרחה גרמה לי להרחיק את הטלפון מהאוזן.
" אנדי!!! חתיכת ילדה זונה !!!" ויקה צרחה עליי מהטלפון כל כך חזק ששמטתי אותו על המיטה ועדיין יכולתי לשמוע אותה צורחת.

" אני מקווה שהכל בסדר..." היא אמרה בשקט לפניי שהיא צרחה שוב," ושאת מתה !!! כי זה הדבר היחיד שיציל אותך מהמכות שאני הולכת לתת לך !!!" היא התחילה לקלל אותי בספרדית והמשיכה לצעוק.

העפתי מבט בשרלוט שמיצמצה בפליאה. "אני רגילה כבר." משכתי בכתפיי וניגבתי את אפי עם טישו. " ויקה.." הרמתי את הטלפון והיא השתתקה. " אנסו אותך או משהו? את נשמעת כמו... לא !"
" מה?" שאלתי ." את קודם צריכה להגיד לי איפה את ! אני לא מאמינה שעזבת אותי.. אותנו, בלי להגיד מילה !!" היא התחילה לבכות ואני הצטרפתי. " אני מצטערת.." ייבבתי. " אני אצל קאם.."

^*^*^*^*^*
אחריי שאני וויקה נרגענו מהתקף הסתימות שלנו, סיפרתי לה מה קרה.
אני בכיתי שוב, כמובן , בעוד שויקה כמעט ולא הוציאה מילה, רק נתנה לי לפרוק את הכל.
דיברנו לפחות שעה עד שויקה ענתה משפט שלם."את אשמה ואת יודעת את זה."
" אני יודעת."
" את טיפשה."
" אני יודעת."
" את צריכה לחזור."
"אני יוד-.." השתתקתי.
" מה עכשיו?" היא שאלה.

" אני מפחדת." נשכתי את שפתי התחתונה. "אני מרגישה שכבר איבדתי אותו."
" ואת מוכנה לוותר ככה?" היא נשמעה מרוגזת. " את אוהבת את אנדרו?"
" כן." אני אחזתי בשוליי השמיכה. " שאלתי, אם את אוהבת את אנדרו !"

" כן!" עניתי לה בכעס.
" אז מה לעזאזל את עדיין עושה שם?" היא דירבנה אותי. "אני צריכה לדבר איתו. "
" זוזי כבר אישה !" ויקה צעקה עליי מהטלפון אבל אני כבר זרקתי אותו על המיטה.
החלפתי בזריזות את מכנסיי הפיג'מה למכנסי ג'ינס וזרקתי על עצמי משהו מחמם.

נעלתי את מגפיי וחיטטתי במגירה במהירות, שולפת ממנה כמה שטרות.
" לאן זה?" שרלוט נעמדה פתח החדר בעוד אני הסתובבתי סביב עצמי ואספתי כמה דברים הכרחיים לתוך תיק שמצאתי זרוק על הריצפה.
" לאנדרו." עניתי בהחלטיות . " תדאגי לתינוקות שלי בנתיים." הדבקתי נשיקה מהירה לכל אחד מכלביי לפניי שטרקתי אחריי את הדלת בפיזור.

*******
~ נ.מ שרלוט ~
הילדים של ימנו.
התיישבתי באנחה על הספה וליטפתי את ראשו של אחד הכלבים. אהבה מנצחת תמיד.
חייכתי וקירבתי לשפתיי את כוס התה שנייה לפניי שנשמעה דפיקה בדלת.

התקדמתי בדילוגים לעבר הדלת. " קם בחיים לא תנחש מ-" השתתקתי בעיניים פעורות.
"מה לעזא... אנדי בדיוק עלתה על מטוס חזרה הביתה !" צעקתי על אנדרו שעמד סמוק בפתח הבית ומיהרתי לחפש את הטלפון שלי.

" היא חזרה הביתה? פאק ! " הוא בעט בשולחן וכוס התה שלי נפלה והתנפצה על הריצפה. הסתכלתי עליו בפרצוף חמוץ.
" מצטער.. " הוא התכופף להרים את השברים.

"אני חשבתי שאני אספיק..." הוא חפן את ראשו בידיו. " זה עובר לתא הקולי." נאנחתי וניתקתי את הטלפון.
"אני לא בגדתי בה." הוא אמר, נועץ בי מבט כבד. " אני יודעת. גם היא יודעת. היא פשוט לא מספיק בטוחה במערכת היחסים שלכם."

" אני לא מבין למה." אנדרו נאנח ואני שלחתי לעברו חיוך מנחם." היא חלמה על להיות איתך כל החיים... היא לא מאמינה שאתה באמת שלה. היא לא רגילה להיות מאושרת. "

" זה התפקיד שלך , לדאוג לאושר שלה ." הדלת נפתחה ונסגרה ואני מיהרתי לזרועותיו של קם.
"אז... מה נסגר עם הטבעת?" קם שאל ואנדרו האדים, ממהר לשלוח יד לכיסו .
" טבעת....?" בהייתי באנדרו שזע בחוסר מנוח במקומו לפניי שפלטתי צרחה .
" לא נכון ! והסתומה בחצי הדרך הביתה !"
^^^^^

היי.. הרבה זמן לא העלתי פרק.
מצטערת.
יש לסיפור 104 אלף צפיות וזה לא מובן מאליו. זה מדהים. וזה מה שגרם לי לכתוב את הפרק הקצר הזה.
הסיפור יסתיים בכמה הפרקים הבאים .. עברתי דרך ארוכה עם הסיפור הזה וכבר אני מתחילה להתרגש שאני קולטת שהוא מגיע לסופו.
תודה לכם קוראים יקרים שלא עזבתם, תמכתם ונשארתם עד לסוף.
אוהבת ❤❤❤❤❤❤