פרק 1-" מאז ומתמיד "

11.6K 447 92
                                    

טוב תכנית מחר זה היום... סורי לא יכולתי להתאפק תהנו *^*

•°•°•
~לפני אחת עשרה שנים ~
" אנדי ! בואי , הם הגיעו ."
" אני יורדת אמא !" אמרתי לה דילגתי במדרגות .
חברים של אמא ואבא הגיעו לבקר אחרי כמה שנים שהם גרו רחוק . אני לא זכרתי אותם כולכך, חוץ מזה שיש להם בן.
נפגשנו שהייתי בת שלוש, עכשיו אני בת חמש.
אמא אמרה שהם עוברים לבית שלידנו.
" הילארי , ג'יימס. " אמא שלי מחייכת. גבר ואישה נכנסו לבית . הגבר, ג'יימס, לחץ ידיים עם אבא שלי ריאן . שניהם נכנסו לסלון.
" אנני, כמה זמן עבר." האישה היפה הילארי מחבקת את אמא. " יותר מידי זמן. " אמא מחייכת ומושיטה לי את ידה ,אני אוחזת בה.
" איזה בובה היא ! " הילארי רוכנת אליי בחיוך ואני מחייכת בחזרה. " היא קופי את אנני . השיער הבלונדיני הגלי והעיניים הכחולות הירוקות האלו . היא מהממת. " אמא מחייכת להילארי ומלטפת את הראשי.
"איפה הבחור הקטן ?"
" הוא מתבייש " הילארי תופסת את היד שאוחזת בחולצה שלה מאחורה. היא מושכת אותה קלות והילד הביישן נעמד מולי .
הוא יפה. יש לו שיער שטני ועיניים אפורות ירוקות. הוא גבוה ממני בראש.
" אמא .." הוא מסמיק ומושך ביד שלה.
" תציג את עצמך ." הילארי מחייכת אליו .
" א-אני ..אנדרו ." הוא אומר לי.
" תעני לו ." אמא מצחקקת
" אנדי ." אני עונה לו בחיוך והוא מחייך במבוכה .
" אנדי , אולי תראי לאנדרו את הצעצועים שלך? " אבא אומר לי מהסלון וחוזר לשוחח את ג'יימס. אמא הולכת למטבח והילארי באה לעזור לה עם הכיבוד.
" רעיון טוב ! " אני קורנת, תופסת ביד שלו וגוררת אותו במעלה המדרגות לחדר שלי.
" תראה ." אני מתפסת על המיטה שלי ומצביעה על החלון שלי .
הוא עולה על המיטה גם ומסתכל ." הינה החלון של החדר שלי " הוא מחייך.
החלונות שלנו אחד מול השני.
" אנחנו נהייה החברים הכי טובים! " אני מודיעה לו מחוייכת והולכת להראות לו את הצעצועים שלי .

~היום~

" אנדי , שלא תאחרי ללימודים ! " אבא צועק מלמטה.
" אנדי .." הדלת נפתחת ואני ממלמלת משהו לא מובן .
" קומי ." הוא מזיז ממני את השמיכה .
" אני ערה !" אני קופצת מגל הקור שתוקף אותי.
הוא נאנח ." כמה פעמים אמרתי לך לא לישון עם שורט וגופייה שקר בחוץ ?!"
אני מתיישבת ומרכיבה את המשקפיים הגדולות והשחורות שלי .
" אבל נעים לי ככה מתחת לשמיכה ." אני מעבירה יד בשיערי ונתקלת בקשרים.
" אמא הכינה לך ארוחת בוקר והכסף על השולחן . תתלבשי ותרדי למטה . " הוא סוגר את הדלת .
אני קמה מהמיטה והולכת לארון ומסתרקת לסירוגין . אני מוציאה ממנו ג'ינס כחול משופשף , חולצת בית ספר לבנה קצרה וקפוצ'ון שחור שגדול עליי . אני זורקת את המסרק על השיש של הכיור בחדר אמבטיה .
אני לובשת את המכנס והחולצה ופותחת את הווילון של החלון הענק שיש לי בחדר. הוא מגיע מהתקרה עד לתחילת המסגרת של מזרון המיטה שלי. הווילון של אנדרו עדיין סגור. אני נאנחת ומסתכלת על עצמי במראה כמו כול בוקר.
שיער בלונדיני גלי שמגיע לי עד לאגן , משקפיים שחורות וגדולות , כמו של טיילור סויפט שמדגישות עיניים כחולות ירוקות.
אני מסתכלת על פרופיל הגוף שלי . חזה לא גדול ולא קטן , בטן שטוחה. יש לי קשת בגב, ומעבר יפה מהגב לתחת ברזילאי.
טוב , זה לא שיש מישהו שרואה אותי שאני יכולה להתגאות בגוף שלי .
אני לובשת גם את הקפוצ'ון וסוגרת את הריצ'רץ' כמעט עד הסוף.
אני נועלת את האולסטאר השחורות ולוקחת את הכובע גרב השחור מבין כול שאר הצבעים וחובשת אותו.
אני רצה במורד המדרגות .
לוקה ופאצ'ה , הכלבים שלי קופצים עליי בנביחות וליקוקים אני מנשקת אותם. סביר להניח הם שיחקו בגינה , כי הם לא הציקו לי שהתעוררתי .
פאצ'ה הוא האסקי מלמוט מדהים ולוקה הוא בורדר קולי יפייפה.
אנחנו נמצאים בצפון המדינה ,רוב הזמן קר אפילו בקיץ קר אז פאצ'ה ולוקה לא סובלים, הם במזג אוויר מושלם.
" רעבים בונבונים ?" אני שואלת אותם והם נובחים בהתלהבות . אני לוקחת את הקערות שלהם וממלאת אותם באוכל . אני מחזירה את הקערוצ לפינה של פאצ'ה ולוקה . אני בודקת שלא חסר מים בקערות המים שלהם.
אחריי שסיימתי עם פאצ'ה ולוקה אני מתישבת לאכול את מה שאמא הכינה לי .
אמא נושקת לראשי " בוקר טוב. " היא אומרת ואני מהנהנת , כי הפה שלי מלא בצנים עם חמאה .
אמא מתיישבת וכמו אבא לוגמת מהקפה שלה.
שתיתי מהתה שלי והנפתי את התיק על הכתף .
" ביי " אני אומרת .
אבא ואמא אומרים ביחד" תהני ."
פאצ'ה ולוקה נובחים .
אני יוצאת מהבית וממשיכה לתחנת האוטובוס שנמצאת כמה מטרים מהבית שלי. אנדרו לא בתחנה . אני חוזרת על צעדיי והולכת לבית שלו . אני דופקת בדלת.
" אנדי , בובה !" הילארי מחבקת אותי ואני אותה. " אנדרו ! אתה תאחר !" היא צועקת
" אנדרו כבר יורד. " היא מחייכת אלי. עד שהוא יורד , נאנאלי ואייז , הכלבות של אנדרו באו להגיד לי שלום . נאנאלי היא רועה אוסטרלי, דיי דומה ללוקה ואייז היא האסקי מלמוט כמו פאצ'ה.
" אני בא אני בא. " אנדרו רוטן ורץ במדרגות .
הוא לוקח מהשולחן טוסט ומחזיק אותו בפה בזמן שהוא שם את התיק על הכתף . גם אני וגם הילארי מסתכלות עליו ומגלגלות עיניים.
הוא מרים את המבט אליי ואני ממהרת למחוק את החיוך שלי . הוא היה כזה חמוד שהוא ממהר..
הוא לקח ביס מהטוסט והגיע אלינו. הוא מלטף את נאנלי ואייז ביד הפנוייה שלו.
אני מחבקת את עצמי כי דיי קר בחוץ .
הילארי מפליקה לו חלש בראש והוא מסתכל עלייה שואל. " בגלל שאתה תמיד מאחר היא קופאת פה ! " היא כועסת עליו ושנינו מצחקקים. " ביי אמא" הוא נותן לה נשיקה בלחי והיא ממלמלת משהו על זה שהוא חסר תקנה והיא לא מסוגלת לכעוס עליו.
אני והוא הולכים לתחנת האוטובוס. הוא עדיין שמר על הפעריי הגובה בין שנינו ואולי אפילו הגדיל אותו. הוא מטר שמונים ושמונה ואני מטר ששבעים ושלוש .
אנחנו מתיישבים בספסל.
" את מאמינה שאנחנו ב-י"א? " הוא שואל .
" כן , קשה להאמין .."אני מחייכת אליו. משב רוח קרירה מגיע ואני מחבקת את עצמי שוב.
" קר לך? " הוא פורס את הידיים שלו ואני נשענת עליו ונעטפת בחיבוק. הלב שלי כמעט מתפוצץ .. רק חבל שהוא לא יודע כמה המגע שלו משמעותי כלפיי..
" הינה האוטובוס " הוא מחזיר אותי למציאות ואנחנו עולים על האוטובוס.

I Love UWhere stories live. Discover now