I Love U

פרק 10 - "טעות."

אני יודעת אני יודעת שלא הספקתי לעלות!
תהנו ~

אני קופצת אגרופים ומשפילה את הראש .
" אני אוהבת אותך !!! " אני צועקת ומרגישה את האוזניים שלי שבוערות ממבוכה ואת הדמעות שנקוות בעינייי שאני לא שומעת כלום מלבד שתיקה .
אני מרימה את הראש בעיניים פעורות. אני לא מאמינה שאמרתי את זה ויותר גרוע , אני לא מאמינה שהוא לא מגיב .
אני הולכת אחורנית באיטיות .
אנדרו המום. הוא פותח את הפה בכדי לענות אבל שום צליל לא יוצא לו מהפה .
" איזו טעות . " הדמעות שלי ממשיכות לזרום עד שאני פולטת יבבת בכי .
אני פשוט מסתובבת ורצה .
" א-אנדי ! " הוא צועק , אבל אני לא עוצרת כדי לשמוע .
אני שומעת נביחות ואני יודעת שהכלבים שלי אחריי .
איזו טעות .
איזו טעות .
המילים האלו ממשיכות לרוץ בראשי והדמעות ממשיכות לרדת כמו הגשם שפוגע בי בלי רחמים.
הרסתי את החברות שלנו .
את כול מה ששמרתי בבטן אחת עשרה שנים, את כול מה שאגרתי כדי לא לפגוע בקשר שלנו, נהרס בגלל שלוש מילים מחורבנות. אני כזו מפגרת .
זהו , זה נגמר .
אני רצה הביתה . הכלבים רצים ליידי עכשיו .
אני פותחת את הדלת בעצבים וסוגרת אותה בטריקה אחריי הכלבים.
" מתוקה ..?" אבא יושב בסלון ורואה טלוויזיה.
אני נושכת את שפתי התחתונה ואז אומרת בשקט , מנסה שהקול שלי לא ירעד.
" א-איפה אמא ?"
" אמא נרדמה. " הוא אומר וקם .
" הכול בסדר ? " הוא ניגש אליי ומלטף לי את הראש ומנגב לי דמעות .
" כן ! אני פשוט רציתי לעשות להם אמבטיה ו..ו... " זה לא שקר. הם באמת צריכים מקלחת , הם מלאים בוץ, אבל זה לא מסביר למה אני בוכה .
" אני אבא שלך את לא יכולה לשקר לי . " הוא נאנח. " אבל אם את לא רוצה לספר לי,אני לא אלחץ עלייך לעשות זאת . תספרי לי שתרצי . " הוא מתיישב בחזרה ואני מהנהנת.
אני לוקחת את הכלבים ורוחצת אותם בחדר אמבטיה הקטן , שנועד בשבילם .
אחריי שרחצתי אותם יבשתי אותם עם פן והם לא הפסיקו להתעטש עליי . בדרך כלל הייתי צוחקת, אבל אני לא מסוגלת כרגע .
עכשיו תורי להתקלח . אני מתקלחת מהר , אני רוצה לשכוח מהכול ולישון .
אני לובשת שורט וגופייה ארוכה. כן אני יודעת שזה לא הגיוני אבל מכנסיים ארוכים מציקים לי .
אני מתיישבת על המיטה ומרגישה כולכך טיפשה..
אני לוקחת את הכרית ומסתכלת עלייה .
" שווה לנסות ... " אני נאנחת ולוקחת נשימה עמוקה . אני דופקת את הראש בכרית וצורחת בתיסכול. הכרית מעמעמת את הקול ואני מוציאה עצבים. אני גאה בעצמי שאני לא בוכה למרות שאני יודעת שזה לא יחזיק הרבה.
שנמאס לי וכואב לי כבר הגרון אני קמה והולכת לחדר הציור הישן של אמא , ששק האיגרוף מותקן בו .
אני נעמדת מול השק ומדמיינת שזה אנדרו.
אני מכניסה לשק אגרופים ובעיטות.
" טיפש ! טיפש ! טיפש! טיפש ! " המכה הבאה גורמת לשק לפגוע בי בחזרה ואני חוטפת את המכה ונופלת על התחת שלי .
אני אוספת את הברכיים אליי ומתחילה לבכות .
אין יותר אנדרו .
אין יותר צחוקים עם אנדרו .
אין יותר מגע בין שניינו.
אין יותר כלום.
עם כול מחשבה אני מרגישה את הכאב שבחזי הולך וגובר . התחושה הנוראית הזו מתפשטת בכול הגוף שלי .
אני ממשיכה לחשוב על כול מה שעברתי כדי לשמור על החברות שלנו .
עכשיו אני יודעת מזה לב שבור .. וחשבתי ששון פגע בי .
" אנדי . " אני שומעת את הדלת נפתחת .
" אבא , " אני אומרת בקול צרוד מבכי .
" אני.."
מהר מאוד אני נעטפת בחיבוקו הגדול .
"את לא צריכה להתמודד עם זה לבד, את תמיד יכולה לבכות עליי . " אני יכולה לשמוע בקולו שהוא מחייך חיוך עצוב .
אני משעינה את ראשי על כתפו וממשיכה לבכות , שהוא מלטף אותי בשקט , בלי לומר שום דבר נוסף.
~~~~
אני יודעת שזה פרק קצר , אבל אני חשבתי שזה צריך להיות בפרק לבד .
:-)