Like My Brother

פרק 19- בגידה

שיט זה לא קורה לי! הוא קלט אותי וחייך וסתובבתי במהירות והלכתי בהליכה מהירה והוא מייד אחרי

פתאום משהו גדול תפס ביד שלי, תאמת פחדתי להיסתכל רציתי להאמין לעצמי שזה לא מי שאני חושבת, סובבתי את הראש שלי לאט לאט לכיוון הפנים שלו וכל הזכרונות חזרו..

-שנה לפני-

' קיייט בואי כברר' אמרתי בייאוש מנסה למשוך אותה מהחבורת בנים הזאת, גם כן גרייס הקקה אמרה שהיא לא באה בסוף.

לפעמים קייט כל כך נואשת, היא לפעמים חשה בזה שהיא מקובלת והיא לא צנועה כמוני

'נו חכי דקה' קייט אמרה והמשיכה לפלרטט עם הבחור, גילגלתי את עייני והתקשרתי לאיתן

'נו למה אתה לא עונה' מילמלתי בעצבים והתקשרתי למייקל

'מייקל אתה יודע איפה איתן הוא לא עונה לי' שאלתי בייאוש

והייה שתיקה

'מייקל? הכל טוב' שאלתי מבולבלת

והוא ניתק

'חחימשלי אני חייבת לעוף קרה משהו ואני לא יודעת מה' אמרתי בלחץ וקייט תפסה את היד שלי 'את לא הולכת' היא אמרה קצת באיום 'מה את רוצה?' שאלתי בזילזול 'שתפסיקי להידחף לכל דבר שקורה' היא אמרה עצבנית, מה? מאיפה זה בא, 'תגידי אני שואלת אותך אם ללכת או לא?' שאלתי וניסיתי להוציא את היד שלי מהיד שלה והכלבה לא שיחררה, 'דיי כבר עזבי אותי מה ישלך?' שאלתי בעצבים 'שתפסיקי לדחוף את האף שלך לכל מקום! שלא תהרסי גם להם' היא אמרה וסתמה את הפה אחרי שהבינה מה אמרה, הייתי בשוק דרכתי עלייה ועפתי משם בטיל כשדמעות מופיעות בעיניי אבל הלב מכריח אותי לא להאמין לזה.

הלכתי לבית של איתן, אני דופקת שלוש פעמים והוא לא פותח לקחתי את המפתח שלו שהיה מתחת לשטיח ופתחתי את הבית, עליתי לחדר שלו והדלת הייתה נעולה, אבל שמעתי קולות הלכתי מהר לשירותים לקחת את המפתח של החדר שלו ובאותו הזמן כתבתי על המראה 'איתן בן של זונה' ויצאתי מחדר השירותים, פתחתי את הדלת וראיתי אותו ואת גרייס החברה הכי טובה שלי מזדיינים, התחלתי לבכות כל כך אהבתי אותו והוא פשוט בגד בי בגלל שלא הסכמתי לו לפתוח רגליים, אני שונאת אותו ואותה! לקחתי את התמונה שלי ושלו שהייתה תלויה בסגרת של זהב 24K וזרקתי אותה מחוץ לבית והיא נפלה על הכביש ואחרי שניה התמונה והמסגרת נדרסו על ידי משאית הוא קילל אותי ואני יצאתי במהירות מהבית שלו ( אחרי שנה אנה עברה לבית ספר חדש ביחד עם מייקל וג'ייק)

חזרה להווה-

'תעזוב אותי מפגר' אמרתי והשנאה התחילה לבעור בתוכי

'מה ככה לא מתגעגעת?' הוא שאל בזלזול

האמת? כן היתגעגעתי היו ימים שפשוט חיכיתי שיבוא ויבקש סליחה..

'לא' אמרתי בקור ואדישות והתחלתי ללכת והוא משך אותי בחזרה

'עזוב אותי' צעקתי עליו 'אנחנו צריכים לדבר' הוא אמר והושיב אותי על הספסל 'אין לי על מה לדבר איתך' אמרתי וניסתי לקום אבל הוא משך אותי בחזרה

'אמרתי שאין לנו על מה לדבר' צעקתי עליו והבאתי לו את הכאפה של החיים

הוא חייך חיוך שחושף שיניים 'את עוד תיתחרטי על זה אנה' הוא אמר והלך

היתקשרתי מהר לרוי

'רוי? אני צריכה דחוף לדבר איתך' אמרתי

'מה קרה? את בסדר? בואי לפארק עוד חמש דקות' הוא אמר

'אני כבר פה' אמרתי

'אני רץ' הוא אמר וניתק

בזמן הזה הייתי בטלפון, באינסטגרם בסנאפצאט וכל זה

'אן את בסדר?' הוא שאל כולו מתנשף

'לא' אמרתי והוא ישב על הספסל והסדיר את הנשימות שלו

'מה קרה בייב?' הוא שאל מודאג

'ראיתי אותו' אמרתי אם דמעות בעיניים

'את מי אן? דברי איתי' הוא אמר והחזיק את הידיים שלי

' אותו, את האקס שלי, זה שבגד בי' אמרתי אם דמעות שמתחילות לזלוג

הוא חיבק אותי ובעזרת האגודל מחק את הדמעות שלי 'איך קוראים לו?' הוא שאל עצבני

'איתן דובריין' אמרתי וכל המחשבות חזרו

הוא קם כולו עצבני ובעט בפח הקרוב