פרק 10

7.3K 359 9
                                    




'גם אני אוהב אותך' קולה של אנה נשמע ויד קטנה וקרה מלטפת את ראשי בעדינות. 'אנההה' אמרתי ונתתי לה חיבוק ענק כשאני נאבק בדמעות שרוצות לצאת. 'את בסדר?איך את מרגישה?להביא לך משהו?' תקפתי אותה בשאלות מרוב דאגה.

'לא צריך כלום' היא אמרה בחיוך שאני כל כך אוהב, 'אנההה' מייקל צעק וחיבק את אנה כיאלו בחיים לא ראה אותה 'את בסדר?להביא לך משהו?לקרוא לאחות?להביא לך אוכל?להשמיע לך שירים?' מייקל שאל בהתלהבות ואנה פרצה בצחוק וגם אני 'מה מצחיק?' מייקל שאל לא מבין 'סתם...אתה ורוי בידיוק אותו דבר' היא אמרה 'איככ מי ירצה להיות כמוהו' מייקל אמר ועשה פרצוף נגעל 'לא שאני רוצה להיות כמוך' אמרתי וחייכתי והוא הראה לי אצבע שלישית 'על תראה לי את מה שאתה מכניס לאמא שלך כל לילה' אמרתי בעקיצה ואנה עשתה פרצוף עצבני 'אמא של מי בידיוק?' היא שאלה ורצתה לרמוז לי שהיא גם אמא שלה 'של הזה שעומד לצידך' אמרתי והצבעתי על מייקל. 'סתם חיימשלי על תעלבי' אמרתי וחיבקתי אותה 'אתם יודעים שאני יוצאת עכשיו מהבית חולים?' היא אמרה 'מה?למה כל כך קצת?את לא צריכה להיות בהשגחה?' שאלתי מבולבל 'לא, את התחבושת ברגל מורידים לי עכשיו ואני נשארת אם הגבס ביד לעוד בערך חודש' היא אמרה בפרצוף לא מרוצה 'על תידאגי את תיהי בסדר' אמרתי והתקרבתי אלייה עוד קצת, היא חייכה אלי ונישקתי את ראשה.

כעבור שעה-

'הינה וזאת התחבושת האחרונה' הרופא אמר והוריד לה בזהירות את התחבושת, גופה היה מלא בפצעים קטנים, כואב לי שאני יכלתי למנוע את זה ,זה פשוט הרג אותי מבפנים.

'יאלה בואי' אמרתי לה ולקחתי את ידה שתישען עלי 'תודה' היא מילמלה, היא עשתה את הצעד הראשון שלה ונפלה על הרצפה 'אוו זה כואב' היא אמרה ביבבות 'אז לא נשארה לנו בברירה ' אמרתי ולקחתי אותה לשק קמח בזהירות ככה שלא יכאב לה 'וואו אתה ללא ספק משוגע' היא אמרה מגחכת, שמחתי על זה שאפילו שכואב לה אני גורם לה לחייך. 'יאלה כנסי' אמרתי ופתחתי לה את הדלת של האוטו של אח שלה שהלך ברגל הבייתה, 'פשיי איזה גנטלמן אני צריכה להידרס יותר כדי שתיתנהג אליי ככה' היא אמרה בצינויות וגילגלתי את עיני ניכנסתי למושב של הנהג ושתקתי 'היי בייב מה יש לא רציתי להעליב אותך' היא אמרה ונישקה אותי קרוב לפה 'אם כבר אני זאת שצריכה להעלב' היא אמרה בשקט וגילגלה את עייניה ודפקתי ברקס 'תגיד אתה משוגע?' היא אמרה בעצבים 'אני משוגע אני? את זאת שדפקת כאפה לחברה לשעבר הכי טובה שלי בגלל שהשפלת אותה בווצאפ! ועוד האשמת אותי בזה שאני בוגד בך ואפילו לא הקשבת לצד שלי נתת לאגו שלך להשתלט עלייך' אמרתי בעצבים ושאני לא יודע מה בכלל אמרתי , רק העצבים דיברו ופעלו , היא הסתכלה עלי בשוק היא לא האמינה למה שאמרתי עכשיו.

נקודת מבט אנה-

הייתי בשוק הרגשתי שהוא תקע בי סכין וסובב אותה לאט לאט הייתי פשוט המומה לא היה לי מה להגיד, ומה נראלה בכלל? שאני ישפיל אותה ?מי מכיר אותה בכלל? ולמה הוא האמין לה?, רציתי לברוח כמה שיותר מהר אבל החלטתי לעמוד על שלי, 'כן יודע מה? אני משוגעת וזה רק בגלל שאני אוהבת אותך! הפצועה הזאת מסכסכת ביננו אתה עיוור? היום בים היא הייתה שם וראתה אותנו ביחד והיא כתבה לך הודעה, זה לא נחשב לזונה? נראלך שאני ישפיל אותה?מי מכיר אותה? היא סתם זיינה לך תשכל!אתה לא מאמין לי כך סתכל בשיחות המזויונות האלה' אמרתי וזרקתי עליו תאייפון שלי 'לי יש אגו, לי? אם זה היה הפוך ממזמן מי שהתחיל איתי היה בבית חולים, אז זה שאתה מקשיב לסטוץ הקודם שלך ולא לי זה בעייה שלך' אמרתי ודמעות זלגו מעייני 'תוודה שהרסת לי את היום אגואיסט מסריח' אמרתי ויצאתי מהאוטו כשאני בוכה לגמרי ורוי צועק לי שאני יחזור אז רצתי הכי מהר שאני יכולה לביניין של עדן (החברה הטובה שלי) כשאני נדפקת בבחור ונופלת 'כוסעמק ערס ! סתכל לאן אתה הולך ימפגר' אמרתי כשהפנים שלי עדיין לכיוון הריצפה ולא ראיתי מי עומד מולי, 'שלום גם לך' האיש אמר לי והושיט לי יד לעזרה ומתוך הגסות שלי העפתי לו את היד וקמתי בכוחות עצמי והרמתי את ראשי ורק עכשיו ראיתי מי זה היה, הוא היה מאוד חתיך ומוכר, לא נכון זה כל כך לא קורה לי...

7 תגובות וממשיכה

Like My BrotherWhere stories live. Discover now