לפני שעה בשדדה התעופה- נקודת מבט עדן-
ניכנסתי לשדה התעופה שואלת את עצמי אם זה הדבר הנכון לעשות?, בכל זאת אני משאירה הרבה חברים טובים מאחור.
בזמן שהייתי בחנות של וויקטוריה סיקרט היסתכלתי על התמונות שלי ושל אנה בטלפון וחייכתי לעצמי ואז הגעתי לתמונות הממש ישנות, למעשה התמונות שלי ושל מייקל עוד כשהיינו ביחד והבנתי משהו שהייתי צריכה להבין ממזמן.
'הלו מייקל?' שאלתי כשהתקשרתי אליו
'עדן? איזו הפתעה' הוא אמר וחייכתי לעצמי
'ישמצב אתה בא לאסוף אותי?' שאלתי בקול מתחנן
'בטח איפה את?' הוא שאל
'בשדה התעופה' אמרתי
'מה? מה את עושה שם?' הוא שאל מבוהל
'אני יספר לך באוטו' אמרתי והוא הינהן
'תצאי בחוץ עוד 20 דקות' הוא אמר וניתקתי.
יצאתי מהשדה התעופה וחיכיתי בחוץ.
אחרי עשרים דקות מייקל הגיע וניכנסתי לאוטו.
'היי' אמרתי בבישנות
'היי' הוא אמר וחייך
'אני צריך/צריכה לדבר איתך' אמרנו ביחד וחייכנו אחד לשני
'ליידיס פרסט' הוא אמר
'אני וסשה נפרדנו' אמרתי
'מה? למה?' הוא שאל מופתע
'הוא בגד בי' אמרתי בבושה
'מה? מה נראלו לבנזונה הזה?' מייקל שאל בעצבנות
'אבל אז הבנתי משהו' אמרתי והוא עשה פרצוף של דברי
היתקרבתי אליו והוא אליי
'סוף סוף הבנת את זה' הוא לחש לי והצמיד את שפתינו לנשיקה איטית ומרגיעה
'עדן אני אוהב אותך' הוא אמר כשהתנתק ממני
'גם אני אותך' אמרתי כשאני מביטה לתוך עינייו והצמדנו עוד פעם את שפתינו וצמרמורות טובות עברו בגופי.
'טוב צריך לנסוע' הוא אמר והינהנתי בחיוך והתחלנו לנסוע לעבר הבית של מייקל.
הגענו לבית שלו וכשנכנסנו ריאן זחל לכיוון שלנו 'ריאן' אמרתי בחיוך כשהרמתי אותו והוא תפס בשיערי וחייך 'הילד הזה סיוט' מייקל אמר וצחקתי בקטנה ובידיוק אנה התקשרה אליי 'על תעני תעשי לה הפתעה' מייקל אמר 'אתה בטוח? היא לא תכעס?' שאלתי אותו והוא הינהן לשלילה אז סיננתי אותה ואת ריאן החזרתי לחדר של מייקל.
עברו איזה עשרים דקות אז אני ומייקל החלטנו שאנחנו רעבים 'אישה תעשי משהו לאכול' הוא אמר וגילגלתי את עיניי, הלכתי למטבח והוצאתי ארבע ביצים, מחבט, ירקות ויוגורט עזים ונשמעה דפיקה בדלת והיא נפתחה 'אנה' אמרתי ובאתי לתת לה חיבוק ותוך שנייה מצאתי את עצמי על הרצפה כשאנה מעלי בעצבים.
בחזרה להווה- אנה-
אחרי שהתקשרתי לדיוויד שמתי את הפאלפון במטען וירדתי למטה , ראוה את עדן בוכה ומייקל מחטא לה את היד אך גילגלתי את עיניי והמשכתי למטבח כדי להכין כוס קפה 'את מוכנה להסביר לי למה עשית את זה?' מייקל צץ מאחורי אבל התעלמתי והמשכתי להכין את הקפה 'אני מדבר אלייך' הוא אמר וניפץ את הכוס על הרצפה אך לא התייחסתי לזה ולקחתי כוס חדשה אך הוא עצר אותי והסתכלתי עליו בשנאה 'בגלל החברה הזונה שלך אני ורוי נפרדנו' אמרתי בעצב והוא שיחרר את ידי ולקחתי כוס חדשה 'על מה את מדברת?' הוא שאל 'ברחתי מהבית החולים כדי להחזיר את עדן כדי שהיא פאקינג לא תטוס, ומה אני מגלה? שהיא בכלל פה בבית איתך' אמרתי בצעקה 'עדן בואי לפה' הוא קרא לה והסתכלתי עליו בגועל 'מה?' היא שאלה והיסתכלה עלי 'אתן לא יוצאות מפה עד שאתן מדברות' מייקל ציווה והביא לנו שתי כסאות 'בי' הוא אמר והשאיר אותנו.
בהתחלה היה שקט היא התעסקה בפצע שלה ואני לגמתי מהקפה שלי
'אז מה? ככה זה ימשיך?' היא שאלה כשהיא שברה את השקט ביננו
'ניראלי שכן את סוג של הרסת לי את המערכת היחסים' אמרתי והיא הסתכלה עליו בבילבול.
עברה שעה ודיברנו על הכל וגם כמעט רבנו עוד פעם אבל מייקל נכנס באמצע והרגיע אותנו
'אז שולם?' היא שאלה
'שולם' אמרתי והבאנו אחת לשנייה חיבוק.
שיהיה ברור אולי סלחתי לה אבל אני עדיין כועסת מאוד.
עליתי למעלה לחדר שלי ורואה שקיבלתי שיחה מדיוויד
'הלו?' שאלתי
'אז מתי מדברים?' הוא שאל
'מחר בערב זורם?' שאלתי
'בטח תחכי לי מתחת לבית שלך בשמונה בערב ומשם ניסע למסעדה עלי' הוא אמר
'דיוויד אתה לא חייב' אמרתי
'אבל אני רוצה' הוא אמר.
הודעה!!!!
עוד כמה פרקים אני מסיימת את הספר, אני רוצה להתחיל סיפור חדש ואני מקווה שתאהבו אותו, אני כבר כתבתי את כל הרעיונות שהיו לי לסיפור הזה אז אני מתחילה משהו חדש..
YOU ARE READING
Like My Brother
Romantikאנה נערה בת 16 ווחצי בכיתה י'א מבוסטון, רצתה לחיות את חייה כמו כל נערה מתבגרת אחרת, אבל כמו שאומרים "רצון זה דבר טוב", היא מגיעה לבית ספר חדש ביחד עם אחייה התאום מייקל וחברו הטוב ג'ייק אבל הכל מתחיל להשתבש כשהיא מתחילה להכיר את רוי סטף. רוי סטף בן 1...