Ego And Secrets

פרק 8

״מה זה? איפה היית?״ ברק רץ אלי ואל איתן ברגע שפתחנו את דלת הכניסה אל הפנימיה, ״שעה אנחנו מחפשים אתכם.״
״מה? למה? סך הכל למדנו למתמטיקה...״ הופתעתי.
״ואמרת שתיהי מאחורי הפנימיה, לא היית שם! אני ואיימי שעה מחפשים אתכם שניכם!״ ברק צעק ומיד התחיל לי שוב כאב הראש המעצבן ובלתי מוסבר הזה.
״היי! את בסדר?״ איתן נבהל ומיד החזיק בי.
״כן, כן הכל בסדר״ נאנחתי והורדתי את ידיו ממני, אך בשניה שהוא הפסיק לתמוך בי, נפלתי.
״אלי!״ ברק צעק והתקרב אלינו.
״אלונה, בואי נלך לאחות.״ איתן אמר ברוגע, ״זה בסדר אני איתה.״ איתן היה נחמד פתאום לברק.
צעדנו לכיוון האחות כשאיתן תומך בי.

״ואל תשקרי בנוגע לבריאות שלך יותר. זה חירפן אותי כשנפלת ככה עכשיו.״ הוא אמר עצבני והביט ישר.
״טוב.״ אמרתי בקצרה, כאב הראש נחלש טיפה כשהתחלנו ללכת אבל עדיין התאמצתי כדי לדבר.
״מה זה בכלל? מאז שאני מכיר אותך יש לך את זה, אלונה.״ הוא שוב אמר את שמי המלא, אלוהים, זה מושלם. נכנסנו למרפאה והתיישבנו, מחכים לרופאה שתגיע.
״גם מאז שאני מכירה אותך.״ גיחכתי וכשסובבתי את ראשי אליו, הבטתי בו מחייך אליי, חיוך חמוד כל כך, אך הוא סובב את ראשו במהירות כשדלת המרפאה נפתחה.
״היי אלי, שוב הראש מותק?״ שאלה הרופאה כאילו זה מובן מאליו, וזה באמת מובן מאליו במקרה שלי.
״כן, יש לה את זה תמיד, מה זה?״ איתן קם ושאל אותה לפני שהספקתי לפתוח את פי אפילו.
״את כנראה לא שותה מספיק.״ היא אמרה ונתנה לי כדור.
״אני אשים לב לזה יותר...״ נאנחתי.
״צריך קוטג׳!״ איתן פתאום צעק והרים את האצבע שלו. הדבר היחיד שהיה חסר זה הסימן של המנורה הנדלקת מעל ראשו.
״אוי, כן אני אלך להביא.״ הרופאה אמרה בחיוך ויצאה.
התחלתי לצחוק ואיתן הצטרף אליי.
״אז מחר שוב לומדים? יום אחרון לפני המבחן״ אמרתי בכבדות.
הוא נעץ בי מבט פתאום.
״מה? קרה משהו?״ שאלתי בלחץ.
״לא. פשוט רציתי להגיד משהו״ היה לו מבט מפחיד שנראה כאילו הוא חושב במאמץ רב מה להגיד.
״רציתי להגיד לך---״ הוא התחיל להגיד.
״זה בסדר. באמת בכיף.״ קטעתי אותו בידיעה שמה שהוא רצה להגיד היה 'תודה'.
הוא חייך אליי ומיד דלת המרפאה נפתחה, דניאל.
״שמעתי מה קרה, את בסדר?״ הוא רץ אליי.
״הנה קוטג׳ וכפית, תביאי לי את הכדור.״ הרופאה נכנסה גם.
״מה קורה פה?״ נכנסה פתאום סוזן, המנהלת.
״כדאי שאני אלך.״ איתן אמר וקם מהכיסא שהיה מונח על ידי.
״כדאי איתן, מחר לימודים. לילה טוב וחלומות פז.״ המנהלת חייכה אליו.
״זה בסדר, סו, לאלי היה מקרה, אבל היא מרגישה יותר טוב?״ הרופאה אמרה למנהלת ושאלה אותי ביחד.
״כן. אני יותר טוב עכשיו.״ חייכתי חיוך קטן.

למחרת בבוקר הלכתי להתארגן במלתחות ומיד כשחזרתי לחדרי לקחתי כדור שוב. הרופאה נתנה לי קופסאת קוטג׳ לחדר שאני אשים במיני מקרר שיש בו.
״איך את מרגישה?״ שאלה אותי איימי כשהתיישבתי לידן בחדר האוכל.
״יותר טוב״ חייכתי ומיד הגיעו ברק, אורי ודניאל לשולחנינו.
״אנחנו צריכים לדבר״ דניאל לחש לי.
״קרה משהו?״ שאלתי לא מבינה מה קרה, אך הוא רק הסתכל עליי, ליטף את גבי והתחיל לאכול.