Ego And Secrets

פרק 15

״בוקר טוב לך!״ איימי צעקה כשפתחתי את עיניי. מה קורה פה?
אני בחדרי, על המיטה שלי, איימי יושבת מצד אחד שלי ומצדי השני יושב ברק. מיד התחיל לי שוב אחד מכאבי הראש המוזרים.
״מה?״ מלמלתי, ״מה השעה?״
ברק הציץ בטלפון שלו, ״השעה שתיים ועשרה, בצהריים.״
נזכרתי. נסענו אני ואיתן במשאית עד לפנימיה, התקלחתי ומיד עליתי למיטה.
״ראיתי את איתן, הוא סיפר לי הכל,״ איימי נאנחה.
״כן. ולמה התקשרת אליו בכלל?״ ברק שאל ואני משכתי בכתפיי, לא ידעתי מה לענות.
״קחי מים,״ ברק הושיט לידי כוס מים ומיד כאב הראש שלי התחזק.
״כדור...״ מלמלתי בחולשה, ״אני צריכה כדור.״

אחרי שבלעתי את הכדור דיברנו עוד קצת עד שברק הלך מחדרי.
״את מספרת לי הכל עכשיו,״ איימי פקדה עליי בשניה שברק סגר את הדלת.
״אני בהחלט צריכה לדבר איתך,״ נאנחתי והסתדרתי על המיטה. ״דניאל,״ נאנחתי.
״איתן,״ היא אמרה, את ההפך הגמור.
״אתם די קרובים, אלי, וזה לא טוב,״ היא הניחה את ידה על כתפי.
״אני יודעת, פשוט... עזבי, אני לא יודעת,״ נשפתי בייאוש.
״את יכולה לספר לי הכל, אני חברה שלך,״ חייכה אליי ומיד החזרתי לה חיוך.
״איתן הוא... מוזר״ אמרתי ברצינות.
״מוזר? הוא המון דברים״ היא הסתכלה עליי וגיחכה.
״באמת, הוא-״
היא קטעה אותי, ״אז ככה״ היא הביטה בתקרה בחולמניות, ״איתן הוא בחור גבוה, שחקן כדורגל מצטיין, בטירוף. השיער שלו הוא מסוג שיער הבנים שרק בא לך לטרוף אותו עם היד שלך, במיוחד כשהוא מעביר את ידו בשיער. העיניים הכהות שלו מושלמות, הפנים שלו משורטטות כאילו אלוהים השקיע בו יותר מבכדור הארץ. הכתפיים שלו רחבות, אוי הכתפיים האלו... אה כן וכמובן שיש לו את כל ששת הקוביות שהוא לא מתכוון להסתיר ומראה בכל משחק כדורגל,״ היא הסתכלה בחולמניות שמלווה בציניות בתקרה ומיד הפנתה את מבטה אליי. ״וכמובן שיש עוד, גברתי הנכבדת. איתן הוא הסטוציונר הכי גדול שתראי, הוא אף פעם לא היה במערכת יחסים, אף פעם. הוא מזיין כל שני וחמישי ואני די בטוחה שיש לו פנקס לתורות קבועים, נורא. הוא שחצן, אגואיסט, עקשן, אנוכי, מתנשא, יהיר, נצלן, סודי,״ היא עצרה, ״שכחתי משהו?״
הסתכלתי עליה בהלם, ״אני חוששת שלא,״ והתחלתי לצחוק.
״אבל בכל זאת, רציתי לדבר איתך בכנות,״ היא אמרה רצינית הפעם. ״אני שמה לב שיש משהו...״ היא נאנחה והיתה נראית מאוכזבת.
״מה? אין כלום,״ אמרתי ובקולי היה נשמע טיפת היסוס שגרם לי להיבהל.
״הוא מתייחס אלייך שונה, מה פתאום הוא דואג לך בלילה? לילה של שישי!״
הבטתי בה, זה בהחלט מוזר, אני רואה במסדרונות איך הוא מדבר עם בנות אחרות, שונה לגמרי מאיך שהוא מדבר איתי, אני אמורה לפחד?
״אין כלום, אני נשבעת, אני לא סתומה, אל תדאגי, חייכתי כדי להרגיע אותה, ״רציתי לדבר איתך על דניאל.״
״אוקיי, מה איתו?״ היא שאלה בציפייה, ״את מתרגשת ממחר?״ חייכה.
״מה יש מחר?״ לא הבנתי.
״חודשיים ביחד, הלו? איפה את חיה? הוא ממש מתרגש, חפר לנו,״ היא צחקה.
אלוהים ישמור, שכחתי לגמרי, זה רק נעשה גרוע יותר ככל שאני מושכת את זה.
״שיט!״ צעקתי, ״על זה רציתי לדבר איתך, אוף! אני לא מאמינה שזה קורה לי,״ ייבבתי.
״מה יש?״ היא היתה נראית מופתעת מהתגובה שלי.
״אני לא רוצה להיות איתו,״ אמרתי, סוף סוף אמרתי את זה.
״אוי אלי, קרה משהו?״ היא נשמעה מודאגת והביאה לי חיבוק קצרצר.
״לא, לא קרה כלום את האמת... הוא מקסים,״ נפלט לי חיוך קטן.
״אז למה אמרת את זה?״
״אני לא אוהבת אותו, איימי. זה פשוט לא זה...״ הבטתי בעיניה.
״את בטוחה? אולי עדיף שתחכי טיפה? את תראי שזאת סתם אמירה בגלל כל מה שקרה אתמול בלילה,״ היא חייכה כאילו היא אומרת לי שזה יעבור. שזה ברור שלא.
״אולי,״ חייכתי גם, אך החיוך לא היה אמיתי.