Ego And Secrets

פרק 21

השיר ישומש בהמשך הפרק, תהנו❤️- Better- Matthew mayfield

פקחתי את עיניי בעדינות רבה. מולי ראיתי את אמא שלי. ״מה? אמא?״ שאלתי, לא מבינה מה קורה.
״הכל בסדר נסיכה שלי, תודה לאל!״ היא חייכה ועל פניה ראיתי דמעה. ״היא התעוררה!״ צעקה ורצה אל פתח הדלת. אני נמצאת במרפאת הפנימיה.
האחות הנחמדה נכנסה אל החדר במהירות וההחלה לטפל בי. ״אלונה מתוקה אני צריכה שלא תזוזי ותרגעי עכשיו,״ היא אמרה ברוגע ובשניה נעצה מחט בידי.
״אני חושבת שלא זזתי כבר המון זמן,״ אמרתי בציניות.
״אם בהמון זמן את מתכוונת לשלושה ימים שלמים, אז כן, המון זמן,״ היא חייכה אלי.
״אז בגלל זה אמא שלי היתה פה?״ שאלתי והיא אישרה את דבריי בעודה מוציאה את המחט מידי ומגישה לי כוס מים.
באותה השניה דניאל נכנס עם כוס תה גדולה וחייך חיוך רחב. ״אלונה!״ הוא קרא באושר והתקדם אלי.
על מצחו היתה תחבושת לבנה וגדולה, מיד נזכרתי במה שקרה לפני שלושה ימים, כנראה.
״אני אעדיף את זה,״ חייכתי אל האחות והצבעתי על כוס התה בידי דניאל במקום לקחת מידה את כוס המים.
״בחירה נבונה,״ חייכה אלי. ״דניאל בוא נראה אותך,״ היא הושיטה את ידה אל מצחו.
״בריא כמו שור,״ חייך אליה.
״או! דניאל אתה פה,״ אמא שלי נכנסה אל החדר. ״טוב אני אשאיר אתכם לבד.״
״חכי! אני באה איתך,״ האחות צעדה אל אמא שלי בצעדים מהירים וסגרה עלינו את דלת חדרה.

דניאל הביט אל הדלת ומיד סובב את ראשו אלי. ״איך אתה?״ שאלתי.
״איך אני?״ הוא היה נראה מופתע. ״איך את?״.
״אני בסדר. אני חושבת,״ חייכתי אליו.
״הכלב בן כלב הזה. הכל קרה בגללו,״ הוא התעצבן ותוך שניה הבנתי כי מדובר באיתן.
״דניאל, בוא נעזוב את זה בצד...״
דניאל סובב את מבטו אלי וחדר ישר אל תוך עיניי. ״אני לא מבין אותך! את תמיד בצד שלו!״ אמר בזעם.
״מה הקטע, דניאל?״ שאלתי לאחר שתיקה ממושכת. למה הוא מתנהג אלי ככה אחרי שלושה ימים של שקט ממני?
הוא הסתכל עלי ובמבטו יכלתי לראות שהוא מצטער. משהו שאי אפשר לראות אצל איתן. אצל איתן אי אפשר לפענח שום מבט לשום צורה שהיא.
״אני התגעגעתי אלייך,״ אמר בשקט. ״זה הכל.״
לא ידעתי מה לענות, אם להגיד שגם אני, אבל דבר אחד ידעתי, אם לא אחזיר משהו מהר הוא יתחיל לחשוד ולכן מיד חיבקתי אותו.
״התגעגעתי אל הריח הזה שלך,״ הוא ליטף את שיערי ובאותו הרגע דלת המרפאה נפתחה.
קפאתי כשראיתי את איתן עומד בדלת עם תחבושת על המצח והעין הימינית שלו. דניאל הרגיש מיד, הרפה מחיבוקו והסתובב אל הדלת.
״תתחפפף מפה, לא עשית מספיק צרות?״ איתן התקשח ולקח צעד אחורנית במטרה לסגור את הדלת. ״אתה פאקינג לא רצוי פה. לא פה ולא בשום מקום!״ דניאל המשיך ואיתן טרק את הדלת.
״דניאל!״ צעקתי בהלם. למה שהוא ידבר ככה אל מישהו? זה כל כך הגעיל אותי.
״אלי די! אני לא מוכן לשמוע עוד הצדקה לגביו!״ הוא הרים את קולו. ״ואני מצטער שאני עושה את זה דווקא כשאת מרגישה ככה.״
שתקתי. שתקתי למשך המון זמן. גם הוא שתק. שנינו שתקנו. עד שלבסוף הוא קם והתקדם אל הדלת. הוא פתח את דלת המרפאה וכשבא לסגור אותה אחריו נפלט מפי, ״אתה תמיד מצטער.״