Ego And Secrets

פרק 14

שלום חמודות!❤️ כל הפרק הזה זה רק לילה אחד.
בערך 1400 מילים רק של אלונה ואיתן(; אז תגיבו איך זה, אם זה לא ארוך מדי בשביל לילה אחד. ❤️❤️❤️

״אני לא רוצה לישון איתך כאן״ אמרתי בהיסוס.
איתן גיחך, ״את לא צריכה, אני אשאר ער, רק את תשני״.
״למה שאני אשן ואתה תישאר ער?״ הבטתי בו בעצבים.
״כי את צריכה ללכת לישון ומישהו פה צריך להשאר ער, עשיתי חישוב קל... זה מה שיצא״ הוא צחקק שוב.
״ואיך אתה יודע מה אני צריכה?״ המשכתי להביט בו באותה הצורה.
הוא הביט בי לכמה שניות ולבסוף אמר, ״אני יודע מה כל בת צריכה״.
גלגלתי את עיניי, סידרתי על עצמי את השמיכה וסובבתי את ראשי אל החלון כך שגבי מופנה אל איתן. לא רציתי ללכת לישון, כי לא רציתי לפספס אפילו לא רגע אחד מזה.
ואני לא יודעת למה.
״אוי נו, אלונה״ הוא אמר בטון אחר הפעם
״אתה רוצה שאני אשן, לא?״ שאלתי מתחכמת.
״את לא צריכה עכשיו את המשחקי אגו האלו, פשוט תלכי לישון״ הוא אמר, כאילו הוא הפסיכולוג שלי.
״אוהו. עכשיו פרנציפ אני לא הולכת לישון. גם אני מסוגלת ׳לשמור עלינו׳. תלך אתה לישון״ התיישבתי בחזרה על המושב.
״אני לא הולך לישון.״ הוא קבע עובדה.
״גם אני״ אמרתי שוב.
״אז כנראה ששנינו נישאר ערים עד שמישהו יעבור כאן, או לפחות עד שהסופה תחלוף״ הוא לקח קצה מהשמיכה שבה אני מכורבלת וסידר אותה גם עליו. הסתכלתי על הפעולה הזאת כאילו היא לקחה נצח.
״אני לא חושבת שהיא תחלוף בזמן הקרוב״ אמרתי לאחר שרעם גדול נשמע מהשמיים.
״אז את רוצה לעשות משהו?״ הוא חייך.
״מה אפשר לעשות? אנחנו תקועים בתוך אוטו״
הוא לא ענה. רק הסתכל קדימה אל הכביש החשוך.
״למה בעטת בכדור, במשחק?״ שאלתי לפתע, בלי שום קשר לכלום.
״היה שם קיפוד״ הוא אמר בקצרה וכנות. לא האמנתי שהוא באמת יענה לי על זה. ציפיתי שהוא יגיד שזה לא ענייני. כרגיל.
״איפה שהכדור היה צריך לנחות?״ שאלתי.
״כן, וכמו שאת בטח יודעת, אני די אוהב חיות, לא הייתי רוצה שכולם יחגגו ניצחון בעוד זה על חשבון הקיפוד המסכן״ הוא דיבר בכנות מלאה שהיתה מלווה בטיפת רגש.
״אני מצטערת, באמת״ אמרתי.
״לא אכפת לי״ הוא אמר.
״סליחה?״ הטון שלי הפך למעוצבן.
״התכוונתי שלא אכפת לי מדניאל, שהוא כעס, לא אכפת לי״ הוא המשיך להסתכל קדימה.
״ולמה לא אכפת לך מדניאל?״הפניתי את מבטי אליו. היינו מאוד קרובים.
הוא הפנה את מבטו אליי גם הוא ולאחר כמה שניות של שתיקה, אמר, ״אלונה, הם זרקו אותי מהקבוצה שלהם כאילו אני איזה מפלצת, הם לא אהבו את הרעיון שאני עם בת אחרת כל פעם ואף פעם לא במערכת יחסים אז פשוט נמאס להם״ הוא אמר עצבני והביט בעיניי.
״בגלל זה הפסקתם להיות חברים?״ שאלתי. איזה סיבה מפגרת.
״כן. ראיתי משהו והתחלתי להיות ככה. זה לא פגע בהם בכלל, רק בבנות וטוב שכך. הם יצאו פלצנים מתנשאים כל כך שכבר לא הכרתי אותם.״ הוא אמר במהירות. הם לא כאלה.
״וואו רגע. מה? מה ראית?״ שאלתי כששמתי לב שהוא פלט משהו שאני די בטוחה שהוא לא רצה שייפלט.
״זה לא משנה, ואני לא רוצה לכעוס עלייך שוב בגלל שאת נכנסת לעניינים שלא שלך״ הוא החזיר את מבטו אל הכביש, ״או שבעצם כן, כי אז...״ הוא מלמל לעצמו, אבל כבר לא התייחסתי, הבטתי אל החלון הנחתי את ראשי עלי ועצמתי את עיניי.