Ego And Secrets

פרק 22

איתן הביט בי במבט חסר כל אמירה. ״אף פעם לא ראיתי מה יש במרתף בבית שלי. אני רק יודע שיש שם ציוד נקיון, זה מאין מחסן...״.
״נלך לשם בשבת בבוקר?״ שאלתי. הוא הביט בי בשקט והנהן לחיוב.

האמירה של איתן על כך שאני לא אוכלת רק גרמה לי לחשוב על כמה שאני כן אוכלת וכמה שהשמנתי בזמן האחרון פה. לא עשיתי פה ספורט מאז שבאתי וזה די הלחיץ אותי.
״איתן,״ אמרתי כשיצאנו מחדר המוזיקה והתחלנו לעלות במדרגות.
״כן אלונה?״
״אולי זה ישמע לך מצחיק. וזה די מביך אותי...״ אמרתי ונתקעתי.
הוא משך אותי לנשיקה מדהימה ובסופה לחש לי בזמן שהביט בשפתיי, ״אין לך מה להיות מובכת לידי״.
לקחתי שאיפה עמוקה, ״רוצה שנקום מוקדם בבוקר בשביל ריצה?״.
איתן החל לצחוק כמו משוגע והסתכלתי עליו בכעס. ״עזוב...״ נאנחתי והתקדמתי כמה מדרגות מעליו.
הוא תפס בידי. אחור וקפץ מדרגה כדי להגיע אליי, כשהגיע היה צריך לכופף את ראשו כדי להביט בי. ״נראה לך שאני אוותר על לראות אותך בבגדי ספורט עושה כושר?״ הוא שאל ברטוריות, ״חלום,״ אמר ונשך את שפתו התחתונה. חייכתי לעצמי.
״אני מדי פעם עושה ריצת בוקר באמת. ביער. נצא כשכולם ישנים, חמש בבוקר כזה?״ הוזיז שיער מפניי. ואני הנהנתי ושקעתי בעיניים הכהות שלו.
הוא משך אותי לחיבוק חזק כל כך שהרגשתי שאני לא נושמת, ״אני לא יכול יותר״ אמר בשקט.
״מה קרה?״ שאלתי בעודי עדיין בין זרועותיו הגדולות והחסונות.
״לחשוב שאת עם מישהו אחר, אני לא יכול עם זה יותר, זה משגע אותי,״ נאנח.
״אני כל כך מצטערת, באמת, עד שבת בבוקר אנחנו כבר נהיה ביחד, רק אני ואתה, דניאל יהיה כבר מחוץ למשוואה״.
״אל תדברי איתי במשוואות,״ גיחך.
״אבל עדיין זה לא אומר שאנשים יכולים לדעת עלינו״.
״אני יודע, ברור. המנהלת תדע. אני מקווה שאנחנו סתם טועים בקשר אליה,״ הוא יצא מהחיבוק המדהים שהיה לנו.

באותו הלילה לבשתי פיג׳מה של חולצה קצרה ומכנסיים ארוכים וקלילים, מזג האוויר הקיצי מתקרב, תודה לאל. כיוונתי את השעון המעורר לשעה ארבע וחצי בתקווה שהוא יעבוד. כשהשעון מעורר צלצל קמתי מיד, בהתרגשות. לבשתי טייץ שמגיע עד אמצע השוק וחולצה קצרה וצמודה של ספורט, נעלתי את נעליי הספורט שלי ועשיתי קוקו גבוה ומתוח, שמתי דאורדורנט ויצאתי מחדרי. אני ואיתן קבענו בספסלים שמאחורי מבנה הפנימיה. דרכי למקום הפגישה היתה שקטה לחלוטין, כולם ישנים עדיין. מרחוק ראיתי את איתן מתחמם וקופץ קפיצות קלילות מרגל לרגל, חייכתי לעצמי והתקדמתי אליו. הוא לבש חולצה קצרה שהיתה צמודה עליו ולכן הבליטה לו את השרירים וגם מכנס קצר ורחב, הוא היה נראה מדהים. ״בוקר טוב,״ קראתי מאחוריו, איתן קפץ בבהלה וחייך כשראה אותי והביא לי חיבוק ארוך. ״אני מת להגיע כבר ליער כדי לנשק אותך, כאן אי אפשר,״ הוא לחש תוך כדי החיבוק.
״איתן באנו לעשות ספורט,״ אני חיבקתי אותו בחזרה ושנינו התחלנו בריצה קלה.
כעבור עשר דקות של ריצה ביער, עצרנו. אני התכופפתי והנחתי את ידיי על ברכיי בעוד איתן ממשיך בריצה קלילה. ״חכה שניה,״ ניסיתי לקרוא לו, אך אני התנשפתי בכבדות, היה קשה לי לנשום.
״את לא בכושר,״ הוא חייך והתקדם אליי.
אני התיישבתי על העלים, ניסיתי להסדיר את נשימתי ואיתן התיישב לידי. ״בואי אז תעזרי לי במשהו, זה לא קשה,״ הוא חייך חיוך זומם ואני תהיתי למה התכוון. איתן נשכב על גבו ומסמן לי לעמוד. קמתי עם מבט שואל ועמדתי לפניו. ״אני מקפל את הברכיים שלי ועושה כפיפות בטן ואת יושבת על הברכיים בסוף הנעליים שלי, כל פעם שאני עולה בכפיפה אני נותן לך נשיקה, סגור?״ הוא חייך וכבר הניח את ידיו מאחורי ראשו. אני גיחכתי בקצרה והלכתי לסוף רגליו.
איתן החל את כפיפות הבטן וכל פעם שהגיע לישיבה נישק אותי. כך עשינו ארבעים ותשע פעמים. בפעם החמישים, כשאיתן הגיע לישיבה כדי לתת לי נשיקה, התרחקתי בחיוך ממזרי. ״ככה?״ הוא גיחך, דחף אותי לשכיבה על כל העלים ונשכב מעליי. ״נראה אותך עכשיו,״ הוא נישק אותי אך אני לא יכלתי להפסיק לצחוק. ההרגשה היתה מדהימה כל כך, כשאיתן היה מעליי ונישק אותי הרגשתי במקום הכי בטוח בעולם.
״רצינו לעשות ספורט,״ צחקתי וניסיתי להדוף אותו מעליי, אך לשווא.
איתן הוריד את מבטו מעיניי לצווארי ומשם לחזה שלי שאותו הסתירה חולצת הספורט הצמודה, התפתלתי קצת מתחתיו במבוכה, אני מעולם לא עשיתי משהו שהוא מעבר לנשיקות, עם אף אחד.
איתן קלט אותי ומיד החזיר את מבטו אל תוך עיניי ואני נשכתי את שפתי התחתונה, ״את רצית,״ הוא התנשף ונצמד לעוד נשיקה מדהימה שאותה עצרתי לאחר כמה שניות. ״נו יאללה, בוא,״ הצלחתי לצאת ממנו במהירות והתחלתי לקפוץ במקום. איתן התיישב עם ידיו על האדמה והביט בי בחיוך ממזרי. ״אני בא, אני בא,״ חייך והמשכנו בריצה.