הקדמה-לכל דבר יש סוף

2.6K 70 7
                                    



לכל התחלה יש סוף. משפט חכם אך גם נכון. בשביל להשיג את המטרות שלנו אנחנו צריכים להלחם ולא לוותר.

ואני חושבת שאני וויתרתי על המטרה שלי במהירות, וויתרתי על מישהו בעצם הוא חשוב לי ויש לו מקום בליבי. יש לו ערך חשוב אצלי .

ואני? אני גרמתי לכך שהוא יקום ויעזוב. אני גרמתי לכל השתלשלות האירועים לקרות.
אני זאת שניסיתי להתחמק , אני ניסיתי לברוח מהמציאות. ניסיתי לברוח מהחברים שלי ומהחבר הכי טוב שלי.
תמיד שמרתי על עצמי ושמתי סביבי חומות והגנה חזקה שאף אחד לא יכול לשבור. אבל שדור הגיע הוא הצליח לפצח את האגוז בשני ידייו. לעולם לא האמנתי שמישהו יכול בכלל לשבור את החומה שבניתי כל השנים האלה.

אם היו אומרים לי לפני כמה שנים טובות שאהבה באמת קיימת הייתי צוחקת להם בפרצוף. תמיד האמנתי שאהבה לא קיימת.
היא לא קיימת עד לא שחווים אותה אנחנו בעצמינו. אנחנו יכולים לשמוע סיפורים ואגדות עד כמה שזה מדהים, וכמה ההרגשה מדהימה. אבל עד שלא תחווה את המילה 'אהבה' לא תצליח להבין על מה מדברים, הפרפרים בבטן, העקצוצים הפעימות לב שמרטיטות את גופינו כל פעם. החיבוקים והנשיקות. המגע והחום גוף.

תמיד הרגעים הכי אינטימיים שארו בנינו, כל מה שהיה זה רק ביני לבינו.

אם אתם תגידו לי היום שבאמת קיימת אהבה אני לא אתווכח. היא באמת קיימת רק צריך לחוות אותה. היא תבוא בסופו של דבר. היא תבוא במוקדם או במאוחר. אבל אתם יכולים גם להטעות את עצמיכם ולחשוב שבעצם האהבה שלכם היא ניצחית. שאתם תחיו כל החיים בעושר ואושר עד עצם היום הזה. לא. היא לא ניצחית. לעולם שום דבר לא ניצחי. אפילו מלאך המוות יכול להפריד בניכם בכל שלב בחיים.

אתם מאמינים? התאהבתי. התאהבתי במישהו שחשוב לי, אני ברחתי משם. לפני שיהיה מאוחר לפני שהקשר הזה באמת יהרס.

תמיד בכל קשר יש עליות וירידות אך אצלינו בקשר תמיד היו ירידות. בעצם רק בתקופה האחרונה. רק ירידות. העליות לא הגיעו.
כמה שניסינו להתחזק ולעלות ביחד תמיד נפלנו ביחד והנפילה לא הייתה רק שלי אלא גם שלנו. בטח אתם אומרים בליבכם כמה שאני סתומה כמה שטויות אני מבלבלת.
אז זה לא ככה, אם אתם הייתם רואים מהצד את הקשר שלנו הייתם חושבים שאנחנו בני זוג. אבל בעצם אנחנו רק החברים הכי טובים.
אני ברחתי, ברחתי כי כאב לי. כאב לי שהוא נופל יחד איתי. שהוא אוכל את הדיסה שאני אוכלת. אבל בעצם, גם לו יש חלק בסיפור. למרות הפיצוח של האגוז הוא החליט לפגוע בליבי. הלב שזה הדבר הכי יקר לי.
אהבה זה דבר כואב, וגם חברים זה דבר מסוכן. אתה לא יודע מתי בעצם יתקעו לך את הסכין בלב כל כך חזק שאתה תדמם ואפילו הרופאים לעולם לא יצליחו להציל אותך בזמן ואת הלב המדמם שלך.

הכאב שחוויתי באותו לילה, היה הכאב בלתי נשכח, והכאב הזה המשיך. הכאב הזה ליווה אותי בכל יום ויום. המבטים העיניים שכבר אומרות הכל. זה הרג אותי רצח אותי.

נכון יש את הפעמים שאתם לא רוצים לראות מישהו ואלוהים החליט לעשות לכם דווקא ואתם רואים אותו והלב שלכם נקרע כל פעם מחדש.
אותה הרגשה שחוויתי בכל פעם. לא רציתי להתקל בו בכותלי בית הספר. או בכלל מחוץ לבית ספר לא רציתי לשמוע ממנו או לראות אותו .

דור היה יפה ביופיו, הבלורית החלקה שבצבע חום שנחה יפה על ראשו העיניים החומות שבעצם אפשר להבין כבר הכל. גופו השרירי שטיפח כל השנים האלה, והאופי?
ילד טוב בגוף של ילד רע.
דור היה ילד טוב, אבל היה תקוע בגוף של ילד רע. אם הייתם רואים אותו הייתם חושבים שזה עוד ילד שהולך לאיים על חייכם. אבל לא ככה.
הוא ילד מדהים.

והלב שלי נקרע לשניים שאני מבינה שזה כבר לא אנחנו ושאנחנו לא החברים הכי טובים יותר.


החבר הכי טוב שליWhere stories live. Discover now