מייגן המשיכה לקלל ולקלל.. אבל אני רק הסתכלתי עליו..
על השלמות שבו, רואה כל פגם בו, חוקרת אותו. ומגלה שאין שום דבר חרא בו הוא מושלם. פשוטו כמשמעו.
אני פתאום שומעת "אמה אמה" ואני יוצאת מהבועה החלומית שלי, ואני רואה את בוני המורה מתחת לאף שלי ואומרת לי "לחדר המנהל, עכשיו"
אני קצת מתחצפת אליה ואומרת "לא רוצה, אני רוצה להיות בשיעור" כמובן שכל מה שרציתי זה לחזור לבהות בויליאם, אבל לא יכולתי.
הלכתי לחדר המנהל, וכמובן שהוא שיחרר אותי בכזאת קלות, אם כי אבא שלי והוא היו החברים הכי טובים, והם עדיין.
אז לא הייתי צריכה אפילו לטרוח, להקסים אותו בקסם המדהים שלי.
קייט תמיד אמרה לי שיש לי ביטחון עצמי גבוה, וכיף לי כי אני יכולה לעשות מה שבא לי. אבל את האמת למדתי ממנה.
קייט ואני אנחנו החברות הכי טובות שיש, אנחנו כמו אש ומים, כי אנחנו רבות כל הזמן, אבל אחרכ צוחקות מזה כמו משוגעות.
אני אוהבת את קייט היא חברה אמיתית ונפלאה.
אז חזרתי לשיעור, ובוני אמרה לי אם אני יכולה לערוך ללויליאם סיור בבית הספר ולהסביר לו איפה כל דבר.
כמובן שהסכמתי, איך שלא.
אז בהפסקה, לקחתי את ידו, וסיימתי איתו בבית הספר...
"אני חייב לדעת משהו" אמר לי פתאומיות.
"מה אתה חייב כלכך לדעת" עניתי לו
"מאיפה יש לך כלכך הרבה אומץ, וביטחון עצמי"
אמר "אני לא יודעת מאיפה זה בא, זה כאילו המוח מגיב להתגרויות, ולכל מיני דברים כאלו בעצמו, אני לא יכולה לענות לך על זה" עניתי לו.
היה צלצול וחזרנו לכיתה. "היה כיף, תראי לי את שאר המקומות בהפסקה הבאה" שאל כאשר התיישב לידי
YOU ARE READING
אומץ זה שם המשחק
Romanceהסיפור אומץ זה שם המשחק מספר על ילדה, שאמא שלה עזבה אותה בגיל מאוד צעיר. היא כועסת עצובה נרגשת נכבשת וכו׳ על ידי וויליאם הילד החדש של הכיתה אשר בא מלונדון, ואמה מתאהבת לאט לאט בו. המשך קריאה מהנה.
