סליחה מיליון פעמים, זה היה שבוע עמוס ברמות
----------------------------
קמתי בבוקר עם כאבים גדולים, לא רק באיבר מין אלא גם בכל הגוף, בבטן בידיים ובעיקר בראש.. כל היומיים האלו עברתי התעללות, לא רק מינית אלא גם פיזית.. אלכס הרביץ לי כמו משוגע משהו עובר עליו ועוד אמרתי לעצמי שאני יהנה מזה.. אני כל הזמן מעודדת את עצמי.. אבל אני כרגע חיה בסרט ואני חייבת לצאת ממנו כמה שיותר מהר.
אני כל הזמן חושבת איפה וויליאם שאני צריכה אותו מה הוא דואג לי, למה הןא לא מצא אותי כבר איפה המשטרה שצריך אותה, למה אלכס בכלל חטף אותי מה עשיתי . למה אני, הכל התעסק בלהאשים, ובלהטשים רק את עצמי
"אלכס" אמרתי כשהוא נכנס, הוא תפס את ידי בכוח ולקח אותי מחוץ לחדר, עד עכשיו הוא היה מחזיק אותי בחדר שינה עם אמבטיה ושירותים צמודים, אבל עכשיו לא נראה לי שאני ילך לעוד חדר כזה. אלכס משך אותי במדרגות כשל מדרגה נפלתי ורגליי נשרטו וירד הרבה דם. לא היה לו בכלל אכפת, זה לא עניין אותו בכלל.
אני בכיתי, זעקתי, כאבתי, עייפתי, מאס עליי כל הדברים שהוא עושה לי, הם כואבים לי ברמות.
"אלכס" התחננתי
"שקט" אמר לי בקול קר להחריד
"אתה מכאיב לי" אמרתי בבכי מר
"לא אכפת לי" אמר לי
"למה אתה עושה לי את זה?" שאלתי אותו
"את באמת רוצה לדעת, את בטוחה?" שאל אותי ובפעם הראשונה הוא הסתכל עליי, יותר נכון נץ בי מבט.
"כן אני בטוחה"
"בגלל החבר המזדיין שלך, בואי קודם אני אספר לך כמה דברים. שתביני יותר אז ככה אני ועוד אנשים מכל מיני מקומות עובדים במקום שבו אנחנו מרוויחים כסף מכל פשיעה, גניבה, רצח, ואונס . והחבר שלך הןא גנב כסף, מלא כסף, ועכשיו אני וכולם נוקמים נקמה מתוקה, את. את יותר לא תראי אותו והוא לא ייראה אותך, זהו"
"מה?" עם כל מילה שהוא אמר אני לא הצלחתי לעכל, אני בשוק אני המומה, חבר שלי אהוב ליבי גנב כסף , החיים שלי הרג אנשים ורצח ואנס ??
"כן,כן" עכשיו כנסי אמר לי
כשנכנסתי ראיתי חדר עם ספה אדומה מלאת אבק שני מזרונים על הרצפה עם סמיכה עליהם וגם כיסא, על הכיסא ישב מישהו, המישהו הזה נראה לי כל כך מוכר
"לא למה" שאלתי
"אני מצטער אבל את יותר לא תראי אושר בחיים שלך "
"מצטער עלאק" אמרתי וחטפתי סטירה לפנים
"ילדה שבי" אמר לי האיש
התקדמתי לכיוון שהאצבע שלו מצביעה , על הספה האדומה מלאת האבק, בחנתי את החדר ושמתי לב שיש רק חלון אחד, וגם הוא סגור, וגם הבחנתי שהצורה של החדר הייתה כמו עליית גג
"אני מפחדת" לחשתי
"אני יודע" אמר לי האיש
"בבקשה תשחררו אותי, לא עשיתי לכם כל רע" אמרתי וברחו לי כמה דמעות שניסיתי להחזיק בכישלון
"אבל החבר שלך כן" אמר לי
"אתה רואה פה את חבר שלי, הוא פה לא, ואני גם לא בטוחה שהוא יבוא" אמרתי
"אני מצטער מאוד אבל אלו הפקודות, ואני חייב למלא אותן".
"אני לא יכולה להיות פה יותר"
YOU ARE READING
אומץ זה שם המשחק
Romansaהסיפור אומץ זה שם המשחק מספר על ילדה, שאמא שלה עזבה אותה בגיל מאוד צעיר. היא כועסת עצובה נרגשת נכבשת וכו׳ על ידי וויליאם הילד החדש של הכיתה אשר בא מלונדון, ואמה מתאהבת לאט לאט בו. המשך קריאה מהנה.
