פשוט לא האמנתי, איזה מושלם הוא. הוא לבש חולצה לבנה מכופתרת ומכנס שחור אלגנט ונעליים מהממות.
נתתי לו נשיקה בפה, ונכנסתי לרכב
"אז לאן הולכים" שאלתי בהתרגשות
"הפתעה" אמר לי
חייכתי אליו
אחרי בערך חצי שעה הגענו, יצאתי מהרכב וראיתי חוף ים, חייכתי לעצמי
"אני אוהבת חופי ים"
"גם אני אוהב"
התקדמנו לעבר שמיכה עם נרות, ושמפניה וקצת אוכל. נדהמתי
חייכתי אליו ונתתי לו נשיקה עמוקה וסוחפת.
הוא ליווה אותי והתיישבנו, הוא מזג לי מהשמפניה, בהתחלה חששתי ממנה כי זה אלכוהול, ואנחנו רק בני 16.
אז שתיתי קצת והרגשתי שאני קצת משתכרת, הוא לקח לי את הכוס "היי, מה אתה עושה תחזיר לי את זה" אמרתי שתויה
"לא שתית יותר מידי, בואי לידי" אמר לי בדאגה.
באתי לידו ונשכבנו על השמיכה, נהיה לי קר וויליאם קם להביא שמיכה וכרית, כשהוא בא, שאלתי אותו "למה יש לך שמיכה וכרית באוטו ?" הוא אמר לי "תמיד ישלי באוטו"
"בטח, אתה עושה את זה לכל הבנות" אמרתי בעצב
"לא, רק לך, כי את מיוחדת" נישקתי אותו והוא בא לידי נרדמנו תוך כדי שאנחנו מביאים על הכוכבים
השמש הציקה לי וגרמה לי להתעורר, הייתי באותה תנוחה כמו של אתמול אבל הרגשתי שמשהו חסר. "וויליאם" צעקתי, ושמעתי "אני כבר בא"
ואז הוא חזר עם שתי כוסות קפה צחקתי לעצמי "אל תגיד לי שיש לך מכונת קפה במכונית" ואמרתי לו
"לא, יש פה מרכז אז קניתי לנו"
"טוב תביא את הקפה"
"תקשיב, צריך לחזור אבא שלי בטח דואג, לא אמרתי לו כלום שאני בכלל יוצאת היום"
"טוב בואי נחזור" אמר לי
נכנסנו לאוטו ונסענו בחזרה.
כשהגעתי הביתה צעקתי "אני בבית"
"תגידי לי, את משוגעת איפה היית, כמה דאגתי לך" אמר לי בדאגה
"אבא אל תדאג אתמול יצאתי עם חברות וישנתי אצל קייט, ונגמרה לי הסוללה, אז לא יכולתי להודיע לך"
"טוב בסדר, פעם אחרונה שאת יוצאת בלי להודיע לי" אמר לי "טוב אבא, תודה על הדאגה אני עולה לחדר" עליתי
ונכנסתי להתקלח, איך אבא לא ראה את החול שנדבק אליי, היה נדמה לי לרגע, שאת כל החול של החוף הבאתי הביתה.
יצאתי מהמקלחת, הייתי רעבה, אז הכנתי לי סנדוויץ׳, צחצחתי שיניים ונירדמתי...
YOU ARE READING
אומץ זה שם המשחק
Romanceהסיפור אומץ זה שם המשחק מספר על ילדה, שאמא שלה עזבה אותה בגיל מאוד צעיר. היא כועסת עצובה נרגשת נכבשת וכו׳ על ידי וויליאם הילד החדש של הכיתה אשר בא מלונדון, ואמה מתאהבת לאט לאט בו. המשך קריאה מהנה.
